בעונג תלדי

מאת נטלי לורן כהן Dipl. CM. רפואה סינית ותטא הילינג, גינקולוגיה רגשית.

 

האם לידה חייבת לכאוב? האם יש איך לשלוט בעוצמת הכאב? מה הקשר בין לידה לעונג?  כל התשובות כאן בהמשך.

משחר ההיסטוריה לידה מזוהה עם כאב (בצער תלדי בנים…), ואולי אפילו אחד הכאבים האינטנסיביים ביותר. אנחנו כל כך מאמינות בבלתי אפשריות של לידה שאינה כואבת שרובינו לא שקלנו אפילו לחפש אם יש כזה דבר. רעיונית, זה מאוד הגיוני – תינוק צריך לצאת מתוך הגוף, כאב הוא הכרחי.

אבל,

כאב הוא לא עונש. כאב הוא הדרך של הגוף ליצור איתנו תקשורת, להסב את תשומת ליבינו. בגלל שלידה היא תהליך מורכב ושדורש מאמץ מהגוף, כאב הוא הדרך הכי טובה לעזור לנו להיות בהקשבה ובסנכרון עם הצרכים המדויקים והמשתנים ללא הרף בתהליך המופלא הזה.

יש שני דברים קריטיים שאנחנו חייבות לעשות בתהליך הלידה:

  • לתת לגוף להוביל.
  • להרפות.

כשאנחנו בפוקוס מלא על הצרכים של הגוף, ונענות לצרכים האלה – אנחנו נעות ונושמות ב-ד-י-ו-ק באופן שהכי יעזור לעובר להתקדם מטה, ולרחם לתמוך בדחיפה. שרירי הרחם, למעט קצת ברקסטונים, מעולם לא פעלו באופן אינטנסיבי כמו בלידה. הם צריכים המון חמצן ואנרגיה זמינה, ותמיכה מהשרירים הסובבים שיכולים לתרום למאמץ. תנועה קטנה עם האגן הצידה, שינוי זווית, מנח או מנוחה אמיתית הם ההבדל בין לידה תקועה לידה זורמת. כשהגוף נח, את נחה (בדיוק כמו שיקרה כשהתינוק שלך ינוח ויהיה לך זמן להשלים שינה).

כשהגוף מבקש תנועה, את נעה. כשהוא מבקש להישאר במנח מסויים, שם את נשארת.

פעולות שהולכות שלא בהרמוניה עם הגוף, יגרום לגוף לבקש ממך לחזור לתשומת לב, לחזור להיות איתו. והוא ממשיך להעצים את הכאב, גם כדי "להעיר" וגם כי חסרה לו התמיכה של החמצן והשרירים בסביבה, מה שמוביל לפעולה עוד יותר מאומצת ומעייפת עבור הרחם שיש לה תפקיד מאוד גדול ומאתגר גם ככה.

בנוגע לתעלת הלידה – המקום שאנחנו מכירות כ"צר" (בוודאות ביחס לגודל של עובר) ומלא קצוות עצבים – שם המקום בו אנו חייבות להרפות. גם לנרתיק, כמו לשרירי הרחם, הלידה הראשונה היא הפעם הראשונה שבה יש חוויה ייחודית, אך כזו שהוא בנוי פיסיולוגית בדיוק בשבילה. אם הרחם מתכווצת, תעלת הלידה מתרפה, נפתחת ומתגמשת. גם כאן חמצן הוא קריטי לרקמה, ושלווה אמיתית שמאפשרת הרפיה.

רפיון, שלווה והתמסרות לחוויה יאפשרו לקצוות העצבים הרגישים של תעלת הלידה לתרגם את החוויה כחוויה חיובית, בדיוק כמו גירוי מקומי שמתרחש כשמקיימים יחסים. המוח שקולט את סך המידע: ההורמונים שמגיבים לשלווה, הורמוני הלידה, הגירוי העצבי המקומי – כל אלה יתרגמו את הגירוי לעונג.

עונג.

ברמה האישית, אני מרגישה שהמידע הזה מקומם. כי אני לא ידעתי עליו כשסבלתי בלידה שלי. זה מעצבן, כי זה נשמע כמו איזה תיאוריה מופרחת שהייתה כבר צריכה להוכיח את עצמה בכל שנות הקיום האנושי. מאיפה פתאום עכשיו הרעיון הזה מגיע, ואין בכלל אפשר לאמת אותו?

העולם נהיה קטן. אנחנו במרחק מקלדת מכל קצוות העולם. מסקירה קצרצרה ביוטיוב, אספתי כמה סרטוני לידה מענגים לערוץ שלי. אני מזמינה אותך להיכנס ולראות – זה יפהפה!!! ויותר חשוב – זה יעזור לך לשנות את התודעה שלך לגבי האפשרויות שלך בלידה.

בנוסף, התודעה הקולקטיבית מתפתחת יחד. אם פעם אישה אחת עברה כזו לידה באיזה כפר, היא נחשבה לל"ג צדיקות, או ברת מזל, או עם איזה מחסור עצבי בנרתיק. היום יש יותר ויותר נשים שמטפלות בעצמן, שמתייחסות לפחדים שלהן מהלידה, שיולדות עם דולה לתמיכה, או בוחרות ללדת בבית בסביבה טבעית להן יותר. נהיה לנו יותר נורמה לשמוע ולקרוא סיפורי לידה מגוונים, ולהבין שיש כל מיני אפשרויות.

ככל שיותר נשים יתרגלו לידות טובות, זה יהפוך להיות הנורמה בתודעה הקולקטיבית.
ככל שיותר נשים יחוו עונג, זה יהפוך להיות הנורמה בתודעה הקולקטיבית.

לידות טראומטיות אמורות להיות מיעוט נדיר, לא נורמה!

אפשר וחשוב לתרגל את התקשורת הזו עם הגוף, הרבה לפני הלידה.

אפשר וחשוב לתרגל התמודדות עם הפחדים שלנו מהלידה, בכדי שיהיה האפשרות להגיע לרפיון ולשלווה אמיתית בלידה. הפחדים (מודעים ולא מודעים) שלנו גורמים לגוף להתכווץ.

אז לא – לידה לא חייבת לכאוב, היא יכולה לכאוב ברמות נסבלות ואפילו לשלב בתוכה עונג.

וכן – יש לך איך לשלוט בעוצמת הכאב, ע"י שמירה על הקשבה בלתי נדלית לצרכי הגוף, הרפיה של הנרתיק, ויצירת הוויה של שלווה.

לידה יכולה להיות בכל מקום בין כואבת, כאוטית, תקועה או טראומטית לבין אפשרית, מעצימה ומענגת. זה תלוי בכמה תסכימי להתמודד עם הפחדים מודעים/לא מודעים, עד כמה תתרגלי תקשורת עם הגוף ואפילו עם העובר, ועד כמה תדאגי להיות נוכחת בלידה שלך.

משלל הנשים שפגשתי לפני ואחרי לידות, אני יכולה להגיד חד משמעית – יש לך איך לדאוג לעצמך ללידה טובה. לא פגשתי אף לידה טראומטית ומסובכת שלא מצאנו את הקשר הישיר לפחד שהיה שם הרבה לפני. ולא פגשתי אף יולדת שעשתה עם עצמה תהליך אמיתי ועדיין ילדה בסבל.

אני לא יכולה להבטיח לידה מענגת. אני יכולה להבטיח לידה טובה, אפשרית ומעצימה. מתוך הלידה הטראומטית הפרטית שלי, אני יכולה להגיד לך שזה שווה המון.

***

ובבקשה שתפי את המסר החשוב הזה עם עוד הריוניות!