פחדים אצל ילדים

חרדות / פחדים אצל ילדים

מאמר בנושא פחדים אצל ילדים, מאת לירון זאבי  M.A,טיפול רגשי בתנועה בילדים בנוער ובמבוגרים. לקביעת תור ללירון זאבי צרו קשר בטלפון – 08-8564646

חרדה אצל ילדים – הפרעת חרדה (Anxiety Disorder) היא תחושה סובייקטיבית המלווה בתגובות פיזיולוגיות, מחשבתיות ורגשיות, המאופיינות בתחושה של אי שקט, בבהלה, בפחד רב או דאגה מופרזת, מבלי שישנה סכנה ממשית או סיבה רציונלית כלשהי. חרדות עלולות לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד של ילדים בתחומי החיים השונים, ומחקרים מראים כי ללא מתן הטיפול המתאים, הן עלולות להפוך להפרעה כרונית. הסימפטומים הגלויים של הפרעות חרדה אצל ילדים עלולים להיות: סירוב ללכת לבית הספר ונטייה להיעדרויות מרובות, ירידה בתפקוד הלימודי, בהישגים הלימודיים וציונים נמוכים ביחס ליכולותיו ולכישוריו של הילד, הפרעות שינה, ירידה במצב הרוח ודיכאון, ירידה בדימוי העצמי, וכן תלונות גופניות רבות ותופעות פסיכו-סומטיות (Costello, Egger, & Angold, 2004; Yonkers, Bruce, Dyck, & Keller, 2003). נראה כי הסיבות להתפתחות חרדות קשורות בשילוב של גורמים גנטיים, נטיות אישיותיות, ונסיבות סביבתיות הכוללים מצבי דחק או טראומה (נוימן, 2010).

ההבדל בין פחד לחרדה

ישנה נטייה לבלבל בין חרדה ובין פחד, ואולם חשוב לציין כי אין המדובר באותה התופעה, שכן חרדה היא תגובה של פחד עז ומוגזם לגירוי או סיטואציה שאינם מהווים איום של ממש, והיא גוררת תחושה של מצוקה רגשית מתמשכת, העלולה לגרום להתפתחות דפוסים של התנהגות נמנעת. כך קורה שילדים נמנעים ומסרבים, ללא סיבה רציונלית, מהשתתפות בפעילויות תואמות גיל ועסוקים בחרדה יתר על המידה. פחד לעומת זאת, הוא תופעה טבעית, נורמטיבית וחשובה לצורכי הישרדות וקיום, היות ותגובת הפחד היא המביאה אותנו לפעול נכון, להימלט, לחפש מחסה או להילחם, במצב של סכנה מידית(Kaplan & Sadock, 2007) . מלבד החשיבות האבולוציונית, ישנה גם חשיבות רגשית רבה לפחד בתהליכי ההתפתחות של הילד, ובכל שלב התפתחותי הפחד מופנה כלפי אובייקטים אחרים, באופן שבו הילד מתמודד עמו, עם או ללא תיווך מבוגר, ובסופו של דבר מצליח להתגבר עליו. לא תמיד ניתן להבחין בין פחד תואם גיל ובין הפרעת חרדה אצל ילדים, הדורשת התערבות טיפולית ומתן הכוונה להורים, ולפיכך חשוב לשים לב למידת המצוקה של הילד ולפגיעה בתפקודו.

סוגי חרדה אצל ילדים

חרדת נטישה-חרדת היפרדות – הפרעת חרדה מסוג זה מאופיינת בתחושות קשות של הילד ופחד עז, המתעורר בו לנוכח פרידה אפשרית מהוריו או מדמות מבוגר משמעותי. כתוצאה מכך, ילדים נוטים להיצמד להוריהם יתר על המידה, מגלים קשיים סביב תפקוד עצמאי בשינה, בהליכה לבית הספר, בלקיחת חלק בפעילויות עם קבוצת השווים, ובכל מה שדורש פרידה מההורים .

התקף חרדה – מצב שבו ילדים חווים התקפים קצרים ואינטנסיביים שבהם הם חשים פחד עז המתבטאים בסימפטומים פיזיולוגיים של הזעה, רעד בגוף, דופק מואץ, בחילות, כאבי ראש וכאבי בטן.

פוביה ספציפית – מצב שבו פחדים עזים וקיצוניים מתעוררים כתוצאה ממצב מסוים או מחשיפה לגירוי מסוים, כגון: חושך, בעלי חיים, דיבור בפני הכיתה, גובה, מים, מעליות ועוד.

הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) – מחשבות אובססיביות מטרידות ומדאיגות, המעסיקות את הילד באופן אינטנסיבי, וגורמות לו לפעול בכפייתיות מתוך ניסיון לא יעיל למנוע או לבטל את המצב המעורר חרדה. מושא האובססיות נסוב סביב נושאים הקשורים בגורמים כגון: ניקיון, מחלות ומוות, מחשבות אגרסיביות, דת, סדר, סימטריה, ספירה ועוד.

הפרעת חרדה כללית/מוכללת  – דאגות רבות ולא נשלטות בנושאים מגוונים, למשל חששות ודאגות הקשורות להישגים, ציונים, עמידה בזמנים, הופעה, רושם וחשש כי הם ייפגעו או בן משפחה יפגע.

 חרדה חברתית – פחד מוקצן מסיטואציות חברתיות, והימנעות מדיבור או אכילה בפני אנשים, כך שילדים אלו נראים כביישנים באופן מוגזם, מביעים חוסר רצון לדבר עם אנשים שהם אינם מכירים, ובמיוחד מבוגרים, חוסר נוחות לנוכח מצבים חברתיים, ותחושת הערכה שלילית של אחרים כלפיהם (Connolly, Suarez & Sylvester, 2011;נוימן, 2010).

סימפטומים של חרדה אצל ילדים

חרדה אצל ילדים עשויה להיות בולטת ומוחצנת יותר מאשר זו של מבוגרים, שכן התחושה הסובייקטיבית של הפחד מובהקת יותר וכך גם ההתנהגות ההמנעותית של הילד, שהיא מבחינתו הדרך להימנע ממפגש עם מושא הפחד. בדומה למבוגרים חרדה מאופיינת בסימפטומים גופניים, רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים שונים, אולם, בשונה ממבוגרים, התחושה הערטילאית של החרדה איננה קיימת, שכן על פי רוב ילדים יודעים ממה הם מפחדים, גם כאשר מדובר בסיבות לא רציונליות. תוכן החרדה ברור לילד, אף שהוא עובר שינויים, ועשוי להתמקד באובייקט המשתנה מפעם לפעם. התסמינים הגופניים כוללים: קשיי נשימה, זיעה ודופק מואץ, תחושת מחנק, כאבי בטן וראש, בחילות, והפרעות שינה. התסמינים הרגשיים כוללים: פחד, מתח, ייאוש, תחושת מצוקה, חוסר אונים, דאגת יתר, שינויים במצב הרוח, נטייה להתקפי זעם, אלימות ובעיות התנהגות. התסמינים ההתנהגותיים כוללים: נטייה להתנהגות תלותית חריפה, בכי רב על כל גירוי קטן, תגובה רגשית קיצונית וסף תסכול נמוך, נטייה להיצמד להורים, התנהגות נמנעת, חוסר רצון ללכת לבית הספר, ליציאה לטיולים, לחוגים או לפעילויות חברתיות, התנגדות לישון לבד בחדר או לישון אצל חבר ורצון חוזר ונשנה לישון עם ההורים, התנהגות חזרתית, דאגה רבה סביב אירועים בהווה ובעתיד. התסמינים הקוגניטיביים כוללים: קשיי קשב וריכוז, קשיי זיכרון, מחשבות טורדניות לנוכח מידע הגולש אליהם גם אם אינו קשור אליהם באופן ישיר.

על חרדה והיבטים גופניים

במקרים רבים, ילדים שיש להם הפרעות חרדה ומתקשים לבטא אותן בצורה מילולית, מבטאים זאת באופן עקיף, באמצעות סימפטומים סומטיים בתחושות של כאבים, בחילות והקאות, גם כאשר אין כל ממצא גופני ברור. לעיתים קורה שתלונה על סימפטומים סומטיים הינה חלק מהאבחנה של הפרעת חרדה וילדים עם הפרעות חרדה נוטים יותר להתלונן על בעיות גופניות, כמו גם מצבים רפואיים ממשיים המלווים בחרדות, ונמצאים בקשר מעגלי של סיבה ותוצאה, עם מחלות גופניות, כגון: אסטמה, מיגרנות, בעיות במערכת העיכול, אלרגיות, בעיות עור, הקאות ועוד   (Masi, Favilla, Millepiedi & Mucci, 2000).

חרדה מתבטאת בגוף ואף מבטאת את מצבו של הגוף, שכן היא תוצאה של מתח פנימי-נפשי הנוצר בשל חסימה כלשהי, היוצרת מצב פנימי שבו אין אפשרות לצאת לפעולה, רגשית או גופנית, בניגוד לדחף הטבעי של הילד (שחר-לוי, 2004). דחף טבעי לצאת לפעולה כלשהי, של ביטוי רגשי, תנועתי, מילולי, חברתי, קוגניטיבי, לימודי, ספורטיבי, משחקי ועוד, נובע באופן טבעי ממהותו של כל ילד וכל מבוגר, ובו בזמן גם מחזק את החיבור שלו לחיים, לכוחות הפנימיים שבו, לשמחה, לחדווה, להנאה, לגדילה ולהתפתחות.החרדה עומדת כמחסום בין הילד ובין מעיינות חיים אלו, בקשר מעגלי של סיבה ותוצאה, כך שככל שהם נחסמים, גוברת החרדה, והיא מצידה חוסמת אותם אף יותר. לפיכך, התמודדות יעילה עם חרדה והפחתתה, עוברת דרך התייחסות לגוף ולתנועה, לא רק כמקור להתייחסות טכנית בכאב ובסימפטומים הסומטיים, אלא גם כמקור להתבוננות ולהקשבה בגורמי הקושי, וכן כהזדמנות לשינוי ולשחרור מהחרדה ומהשפעותיה המפריעות. בדרך זאת, ניתן יהיה לגלות אמפתיה כלפי התסמינים הסומטיים, הכאבים והתחושות הלא-נעימות של הגוף, גם אם אין מדובר בבעיה גופנית קונקרטית, היות והם משמשים כמעין מצפן לעולמו הפנימי של הילד: מה עובר עליו, מה הוא חש, מה מפריע ומכאיב לו? היכן מעיינות החיים שנחסמו אצלו? ומהם השבילים המובילים למשאביו וכוחותיו ולמקומות המיטיבים בתוכו?

במסגרת הטיפול בתנועה, ישנה אפשרות להתייחס באופן מעמיק ומקיף להיבטים אלו, שכן התייחסות לסימפטומים הסומטיים והרגשיים גם יחד, כמקור אבחנתי וטיפולי כאחד, אשר יאפשר התמודדות עם קשיים ובעיות, כאחד מאבני הדרך של העבודה הטיפולית בתנועה. מרכזיותו של המרכיב הגופני בהפרעות חרדה, מאפשר לעבודה טיפולית בתנועה ליצור מרחב בטוח שבו תתאפשר התמודדות יעילה עם מצבי החרדה. תנועה משככת חרדה ומאפשרת דיאלוג עם החרדה בדרך לא מאיימת אשר תאפשר לילד לפתח תחושת חוסן פנימית, גם במצבים המעוררים בו חרדה. החוויה הגופנית מאפשרת אמצעי להבעה, לקשר, להתמודדות, להתבוננות וליצירת שינוי, והתהליך הטיפולי מחבר בין ההיבטים הנפשיים, הגופניים, החברתיים והקוגניטיביים, של הילד ויוצר עיבוד וחיבורים מחודשים המסייעים בהתמודדות עם הפחדים והחרדות של הילד (Stark & Lohn, 1989).

לשם כך חשוב להפנות את הילד ואת הוריו לטיפול רגשי מותאם המתייחס להיבטים הרגשיים והגופניים גם יחד, תוך יצירת מעורבות הורית והדרכת הורים, שתאפשר התמודדות כוללת עם קשייו של הילד ויצירת מעטפת מותאמת לצרכיו ולתהליכי התפתחותו באופן מיטיב.

ביבליוגרפיה

נוימן, מ' (2010). הפרעות חרדה (Anxiety disorders). בתוך א' אליצור, ש' טיאנו, ח' מוניץ ומ' נוימן. פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל אביב: דיונון מבית פרובוק בע"מ.

שחר-לוי, י' (2004). מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי: פרדיגמה תנועתית נפשית לטיפול בתנועה ולניתוח שפת התנועה הרגשית. ירושלים: יונה שחר לוי.

Connolly, S. D., Suarez, L., & Sylvester, C. (2011). Assessment and treatment of anxiety disorders in children and adolescents. [Review]. Current Psychiatry Reports, 13(2), 99-110.

Costello, E. J., Egger, H.L. & Angold, A. (2004). Developmental epidemiology of anxiety disorders. In T. H. Ollendick & J. S. March (Eds.), Phobic and anxiety disorders in children and adolescents (pp. 61-91). New York: Oxford University Press.

Kaplan, H.I. & Sadock, B.J. (2007). Synopsis of psychiatry: Behavioral sciences clinical psychiatry, 5th ed. American Psychological Association. American Psychological Association, 579-634.

Masi, G., Favilla, L., Millepiedi, S., & Mucci, M. (2000). Somatic symptoms in children and adolescents referred for emotional and behavioral disorders. Psychiatry, 63:2, 140-149.

Stark, A. & Lohn, F. (1989). The use of verbalization in dance movement therapy. In A. In A. Sandel, S. Chaklin, S & Lohn, A. (Eds.),Foundations of dance movement therapy: the life work of  Marian  Chace (pp.120-135). Dubuque ,Lowa: Kend.

Yonkers, K. A., Bruce, S. E., Dyck, I. R., & Keller, M. B. (2003). Chronicity, relapse, and illness–course of panic disorder, social phobia, and generalized anxiety disorder: findings in men and women from 8 years of follow-up. [Research Support, Non-U.S. Gov't Research Support, U.S. Gov't, P.H.S.]. Depress Anxiety, 17:3, 173-179.