מעי רגיז ברפואה סינית

מאת דייקי גרינברג Dipl CM.

רפואה סינית מדויקת לכאבי הגוף, ומכאובי הנפש והלב.

נקודת התורפה שלי היא הבטן שלי.
כל דבר שקורה לי בחיים – קודם כל הבטן שלי מגיבה אליו, כמו סנסור שמזהה שמשהו לא בסדר, רק אחר כך אני מתפנה לבדוק מה קרה שם שהשפיע עליי ככה.
הבטן שלי מזהה ראשונה את הסיטואציה, היא כואבת, מתנפחת, היציאות שלי לא סדירות – פעם שלשולים ופעם עצירות, לעיתים אף יש לי צרבות ואני מתעוררת בלילה עם תחושת נפיחות וגזים. לפעמים יהיו לי יציאות גם בלילה. לקח לי זמן להבין שאין הגיון בלהשלים עם הגזירה הזו, וניגשתי לבדוק. אובחן כי אני סובלת ממעי רגיז. באתי לטפל בזה על מנת להחזיר לעצמי קצת שפיות לתוך מערכת העיכול שלי ולהחזיר את השליטה לידיים שלי – כרגע מערכת העיכול שלי מנהלת אותי ואת חיי

כך אמרה מטופלת שלי באבחון ראשון כשהגיעה לטיפול.

ריתמוס הוא מקצב. מקצב סדיר ופעימה סדירה וקבועה, חשובים ביותר לקיום חיים מאוזנים ובריאים.

כאשר יש שלשול ועצירות לסירוגין – משהוא נפגע במקצב.
כאשר יש יציאות בלילה – משהוא נפגע במקצב (בשעון הביולוגי שלנו שעות הלילה אינן משויכות למעיים).

הריתמוס/המקצב הפגוע קשור לרוב לפגיעה בפעימת החיים.

כאשר הלב פועם הוא עושה זאת מבלי להטריד אותנו בנוכחותו.

אנו לא מרגישים את הפעימות במהלך היומיום מאחר והן נטמעות בשגרת פעילות הגוף התקינה.

כשהכול תקין בשגרת החיים – המערכות מסונכרנות בגוף ופועלות מבלי להתריע על תקלה.

נרגיש בהלמות הלב שלנו רק במצבים של בהלה פתאומית, מצבי לחץ ודחק, ואז נהיה ערים לפעילותו המואצת  של הלב.

כשפעימת החיים פועמת בקצב סדיר ובאופן קבוע ורגוע בשגרת יומנו-  גם מערכת העיכול שלנו עובדת כהלכה ואנו לא מרגישים בפעילותה ובתהליכי העיכול המורכבים שבאחריותה, כשם שלא הבחנו בהלמות לבנו הפועל ללא הפסקה.

אך מה קורה כשפעימת החיים משתנה? מה קורה כשמשתנה הקצב? מהי ההשפעה כאשר דבר מה שובר שגרה מופיע בחיינו ומשבש את פעימת החיים?

מערכת העיכול עלולה להגיב באופן ישיר להתרחשויות בחיים ולשינוי שמתרחש במערכת הרגשית וישנה סימביוזה בין המערכות – זו שמעכלת את המזון שלנו וזו שמעכלת עבורנו את האירועים שאנו חווים בחיים.

אחוז גבוה מהסובלים ממעי רגיז/ מערכת עיכול תגובתית/ מעי רגיש/ תנודתיות קיצונית במערכת העיכול (כולם מתארים פחות או יותר את אותה התופעה) –
מעידים על קורלציה גבוהה שבין ההלך הרגשי שלהם לבין התנהגות המערכת העיכולית שלהם.

כאשר נתבונן לרגע בפאזת האדמה (אחת מתוך 5 פאזות) – וננסה להבין מהי האיכות האנרגטית שלה, נראה שבאדמה גלומה האיכות העמוקה של הגשמה, היא מאפשרת לרעיון לקבל צורה ודואגת שכל דבר יהיה במקומו ובצורה הנכונה לו, וינוע בזרימה וללא תקיעות (לדוגמא: באחריות האדמה לוודא שהדם יישאר בתוך גבולות כלי הדם ולא ייצא מהם – כאשר האדמה חלשה ולא מבצעת תפקידה זה – יופיעו שטפי דם ספונטניים בגוף גם מבלי שהייתה חבלה).

האדמה נותנת את הצורה לדברים, היא תומכת בתהליכים, היא מבצעת את ההתמרה של המזון (המזון הרגשי, המזון האנרגטי והמזון הפיזי)  ומזינה את מערכות הגוף השונות באמצעותו.

בתוך רעיון ההזנה מגולם גם הרעיון של הגנה ובנייה. הבנייה בהיבט הפיזי ברורה, אך ברובד המנטאלי הבנייה היא במשמעות של המבנה הפנימי של החיים האישיים, בנייה של חיים עמוקים, משופעים באיכות יציבה ומעוגנת שמאפשרת סדר והרמוניה, התנהלות מרוכזת וממוקדת גם מבחינת החוסן הנפשי וגם מבחינה המירכוז והחשיבה הבהירה.

האדמה נמצאת במרכז ומהווה עוגן ותמיכה לגוף הפיזי, אך גם ל- spirit הרוח שלנו, לנשמה ולרגש שלנו.

יציבות המרכז על כל היבטיו נחוצה לנפש, וודאי שנחוצה גם לגוף.

כאשר יש דאגה ומועקה – האדמה נפגעת. פעמים רבות מערכת העיכול מתנהגת כסנסור (בדיוק כפי שתיארה המטופלת) ומתריעה כשמשהו משתבש.

כאשר ישנה "רוח" שמגיעה לחיינו, יש לה נטייה לסחוף אותנו ולשבש את הפעימה/ את המקצב אם אנחנו לא חזקים ומעוגנים מספיק.

הרוח הזו יכולה ועלולה לעורר את מערכת הכבד האנרגטית לפעולה , והוא – שיש לו יכולות "פלישה" אל מערכת העיכול שלנו – עלול לפלוש אליה ולשבש את הפעילות שלה.

התרגום של הנאמר לעיל יכול להיקרא- מעי רגיז.

הטיפול שיינתן במצבים האלה הוא:

  • עיגון וביסוס האדמה של המטופל
  • יצירת אדמה מזינה ויציבה
  • יצירת "אני פנימי" איתן שיכול להתמודד בכל מצב בו נדרשת התמודדות
  • מירכוז, ואיסוף
  • תזונה מתאימה על פי הרפואה הסינית שתחזק את האדמה
  • תזונה מתאימה שתווסת את פעילות מערכת הכבד האנרגטית
  • וויסות הכבד, ופאזת העץ (אליה משתייך)
  • לימוד מערכת העיכול האנרגטית ופאזת האדמה בגוף עיכול נכון מהו , עיכול פיזי ואנרגטי כאחד.

ורק כדי לספר מה קרה עם אותה המטופלת שהזכרתי בתחילת המאמר –

כאשר עבדנו על כל אלו בטיפול –

היא שינתה את תזונתה, שינתה אורח חיים על פי הנחיות מתוך תבונתם של הסינים,

היציאות הסתדרו, כאבי הבטן חלפו וכך גם הצרבות, הנפיחות הבטנית והגזים.

אבל מבחינתי כל אלו פחות חשובים…

הדבר החשוב מכל שעשתה היא הדרך שבה בנתה את עצמה מבפנים – הדרך שבה בנתה לעצמה את האדמה מחדש.

היא התחזקה, בנתה מרכז אסוף ויציב, בנתה מחדש את פעימת החיים.

במהלך הטיפול חוותה שני אירועים בחייה שבעבר היו מטלטלים אותה ומציתים את תסמיני המעי הרגיז שלה.

שני האירועים עברו בשלום. היא השכילה "לעכל" אותם, לעבד אותם, ולהתמודד איתם בפרופורציות הנכונות להם – והבטן שלה נשארה שקטה ורגועה.

כשהריתמוס קשוב לרוח, וכשפאזת האדמה בשלום עם פאזת העץ – יש שלום גם בגוף, בבטן ובמעי.