מתי מתחילים לאבחן הפרעות קשב וריכוז

מאת דנה בלוך, BCBA MBA, מנתחת התנהגות מוסמכת ומנחת הורים בכירה. לקביעת תור לדנה בלוך צרו קשר בטלפון – 08-8564646

הם הגיעו אלי אבודים והילד שלהם בסך הכל בן 5, זוג מקסים ממרכז הארץ, זוג מודע, שאינו חושש מאבחונים וטיפולים, שרוצה למצוא את הדרך הנכונה לעזור לילד שלהם.

התנהגות אלימה בגן, סף תסכול נמוך עד לא קיים בכלל, חוסר יכולת לפתור בעיות, הימנעות טוטאלית מביצוע משימות בגן, חוסר יכולת לשבת במפגש, תזזיתיות בלתי נגמרת.  את כל זה גם הצלחתי לראות בתצפית שעשיתי עליו בגן.

בועדת ההשמה שכינס הגן הומלץ להם על גן התנהגותי עבור הילד לשנה הבאה, במכון להתפתחות הילד אמרו שמוקדם מדי לאבחן את הילד עם הפרעת קשב וריכוז בשל גילו, חמש להזכירכם, אבל שסביר להניח שזו האבחנה שתנתן לו בהמשך.

מלבד ההמלצה על גן התנהגותי אף אחד לא אמר להם מה השלבים הבאים? מה ייתן הגן ההתנהגותי שלא נותן גן רגיל? איך מתמודדים עם כל התופעות שהזכרתי? לאיזה טיפול צריך לקחת את הילד? מה יש לו בכלל? לאן הולכים מכאן, מה הסדר?

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס של עמותת "קווים ומחשבות" המופלאה שמייצגת ועובדת עם ולמען אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. בכנס הרצה גדול החוקרים והמטפלים בתחום, פרו"פ בארקלי מארה"ב.

ההרצאות פוקחות העיניים שלו, בשילוב הספרות המקצועית שקראתי, עם הניסיון האישי שלי עם בתי בת ה-14 והניסיון שצברתי עם עשרות ואולי מאות מטופלים, אם מחשיבים גם את הילדים בבתי הספר והגנים איתם אני עובדת, הביאו אותי למסקנות הבאות לגבי ההתמודדות עם ADHD ואני אמנה אותם לא לפי סדר החשיבות שלהם:

  1. מתי מאבחנים – גיל 5 זה לא גיל מוקדם מדי לאבחון קשב וריכוז כאשר מדובר במקרים כמו המקרה שתיארתי. חוסר אבחון ויותר מכך חוסר טיפול, גובלים ברשלנות. כפי שאומר פרופסור בארקלי, לא היינו מעזים לא לטפל בסכרת, אז למה אנחנו מעזים לדחות את הטיפול בקשב וריכוז? כל המחקרים החדשים חד משמעיים במסקנות שלהם, שטיפול תרופתי מתאים שניתן מגיל מוקדם, מצליח לעשות שינויים חיוביים במבנה המוח שלא לדבר על כך שטיפול מוקדם בילד מונע ממנו שנים רבות של חוויות של תסכול, כישלון, דחייה ונגזרות רבות נוספות של ההפרעה.
  2. הפרעות נלוות – הפרעת קשב וריכוז היא ברוב המקרים לא הפרעה "נקייה". פעמים רבות נלוות לה בעיות חברתיות, הפרעת התנגדות, חרדות, דיכאונות ועוד. ההפרעות הנלוות הן בסבירות גבוהה יותר אצל אנשים עם ADHD מאשר אצל אנשים אשר אינם סובלים מכך ודחיית הטיפול ב- ADHD, מעלה את הסבירות להופעה של חרדות, דיכאונות ובמקרים קיצוניים אפילו הפרעות אישיות.
  3. וויסות רגשי לקוי – לילדים הסובלים מ- ADHD יש כתוצאה מההפרעה פעמים רבות קושי גדול בוויסות הרגשי. הם חווים הכל בקיצוניות רבה יותר מכלל האוכלוסייה וכאשר הרגשות אינם מווסתים, כל סביבתם תדע בדיוק מה הם מרגישים. בדיוק בשל כך צריך לטפל בהם. טיפול תרופתי מווסת גם את התופעות הרגשיות ואז הילד פנוי לקבל טיפול מעשי (ניתוח התנהגות, CBT, תרפיות אחרות מסוגים שונים) בהן הוא מקבל כלים מעשיים לווסת את רגשותיו, לפתור בעיות ולהתמודד בצורה יעילה ורגועה עם תסכול.
  4. פסיכיאטר וחינוך מיוחד – המילה פסיכיאטר והמושג חינוך מיוחד משווקים כנראה רע מאוד בארץ והורים רבים נרתעים כשהם שומעים אותם, בהקשר של ילדיהם. רק לפסיכיאטר, לעומת נוירולוג יש את היכולת לבצע אבחון מלא של הילד על מגוון הבעיות שלו, בשונה מנוירולוג שבעיקר ירשום תרופות לתחום צר, פסיכיאטר יוכל לראות את מכלול הקשיים, לתת אבחנה מדויקת הרבה יותר ובהתאם לכך להתאים את התרופה הנכונה ובשוק קיים כיום מגוון רחב ביותר של תרופות. חינוך מיוחד הוא לעיתים הפתרון הטוב ביותר עבור הילד שלנו – הוא יקבל שם סל שלם של שירותים שהוא לא יקבל בכיתה רגילה, כולל למידה מותאמת בכיתה קטנה עם סייעת וטיפולים נוספים בהתאם לצרכיו. יכולת ההתקדמות שלו תהיה גדולה יותר וברוב המקרים רמת התסכול שלו קטנה יותר, מאחר והוא לא ינסה להתחרות בילדים שאינם סובלים מקשיים דומים ולרוץ אחרי המורה שהמיצב הקרוב נושף בעורפה.
  5. קשיים חברתיים – המחקרים מראים שלכ-60% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז יהיו בשלב כזה או אחר בעיות חברתיות. החברה לא מתמודדת עם חוסר הוויסות שלהם, התזזיתיות, הכנות המתפרצת. אם לא נטפל בהם ונעזור להם לווסת את עצמם, התסכול שהם יחוו מאוסף של חוויות דחיה רק יוריד עוד יותר את ביטחונם העצמי שהוא גם ככה נמוך מלכתחילה.
  6. הסברה – אין מספיק הסברה על כל המורכבות של ההפרעה והגורמים שיכולים להיות נלווים לה. זו האחריות של כולנו ללמוד עליה יותר.
  7. התאמות בבית הספר – ההתאמות שנותן משרד החינוך הן הזויות עד מגוחכות, מאחר שהן לא לוקחות בחשבון שכל ילד צריך התאמות אחרות, זה כאילו שהיו אומרים לכל מרכיבי המשקפיים להרכיב משקפיים עם אותו מספר…..
  8. חיזוקים – צריך לחזק אותם ללא הפסקה ולכוון אותם למקומות שהם טובים בהם ושם להעצים אותם, הם לא יגיעו לשם לבד.
  9. טבלאות – עוזר להם מאוד כשעובדים איתם עם טבלאות – טבלאות התנהגות, טבלאות של סדר יום, וטבלאות אחרות. זה פשוט עוזר להם לעשות סדר בעולמם.
  10. הם נפלאים – הם הכי מדהימים ויצירתיים בעולם. הם בדיוק האנשים שיכולים לחולל מהפכות ולעשות שינויים בשל היכולת שלהם לחשוב מחוץ קופסא, אבל אם לא נכוון אותם ונטפל בהם, זה עלול ללכת למקומות פחות רצויים.

והזוג המקסים שהיה אצלי? הם הגיעו ללא חשש מהמילה אבחון, פסיכיאטר, חינוך מיוחד או מילים אחרות ולכן היו פתוחים להקשיב באמת. הם יצאו עם רשימה מסודרת וסוף, סוף הרגישו שהם קיבלו רשימה מעשית של הדברים שהם צריכים לעשות – אבחון אצל פסיכיאטר, במידה והוא ימליץ על טיפול תרופתי, הם לא חוששים ממנו, טיפול לילד – המלצתי על CBT, בשל הדברים שראיתי בתצפית והבנתי מהדיווחים שלהם ושל הגננת, הם מרוצים מכך שהילד ילך בשנה הבאה לגן התנהגותי והם יחפשו לילד המקסים שלהם חוג ספורט בתחום שהוא טוב בו.

כאמא לילדה מדהימה עם הפרעת קשב וכמי שפוגשת את הילדים הנפלאים הללו יום, יום, אני רק יכולה להמליץ לכולם לשים בצד את הפחדים שלנו  מהגדרות כמו פסיכיאטר או חינוך מיוחד, להבין מה הילד שלנו באמת צריך ולתת לו את זה מגיל צעיר, ככל שהילדים האלה יהיו מטופלים מהר יותר, נוכל לחסוך מהם שנים רבות של עוגמת נפש, דחייה, כישלון ותסכול.

זוכרים? לא היינו מעזים לא לטפל בזה, אם זה היה סכרת, תחשבו על זה ככה. ואם אתם כבר חושבים –זכרו – הם מדהימים, מגיע להם שנאמר להם את זה כמה שיותר.