לקראת כיתה א

איך להתמודד עם ילד העולה לכיתה א' – מבט אישי

נוי שגב, M.A. מטפלת בדרמה תרפיה בילדים, נוער ומבוגרים. לקביעת תור לנוי שגב צרו קשר בטלפון – 08-8564646

הבת הבכורה שלי עולה השנה לכיתה א'.

היא מתרגשת.

היא חרדה.

היא בלחץ.

היא בציפייה.

ואני? בדיוק כמוה.

בדינמיקה שבינינו אנחנו מחזיקות ביחד את כל אלה ועוד.

מה זה אומר להחזיק ביחד?

בשבילי זה אומר שכל רגש שעולה בה, שמתבטא בהמון דרכים, מקבל מקום ולגיטימציה.

כשהיא שואלת אותי איך היא תדע איפה השירותים בבית ספר

אני רגע שותקת ומזהה בתוכי מה השאלה שלה מעוררת בי.

לפעמים אני אתן לה תשובה קונקרטית ומרגיעה, כמו מחזיקה לה את היד ומובילה אותה בבטחה למקום הבטוח שלה בתוכה

לפעמים אני אשהה איתה במה שהשאלה הזאת מעוררת בה, איזה צורך המתעורר בתוכה השאלה הזאת מבטאת מתוך אמונה שהשהות הזאת תאפשר לה להוביל את עצמה למקום הבטוח שלה בתוכה.

לשמחתי היא שואלת אותה כמה פעמים, מה שמאפשר יצירת מגוון אפשרויות המתהוות בתוכה. היא בדרכה שלה תארגן את האפשרויות כדי שיהיו זמינות לה לשליפה ברגע שתזדקק להן ולא אהיה לידה.

לפעמים היא תשחק עם הרגשות האלה שלה ועם מה שהם מעוררים בה.

תשחק איתי- תיתן לי תפקידים שונים, תשחק היא תפקידים אחרים וכל משחק כזה הוא אימון לקראת רגע האמת.

ויש שהיא משחקת לבדה. לוקחת את עולמה הפנימי ומנפישה אותו לכדי משחק במרחב בטוח שבו המציאות החיצונית אינה רלוונטית, ושם היא יכולה לשלוט בכל המתרחש, והמרתק הוא לראות איך כבר יש לה אלטרנטיבות שונות לסיטואציות שונות שבהן היא מתאמנת במרחב האישי שלה שהולך ומתרחב.

והיא משחקת גם עם אחותה והאחייניות שלה, שם יש תסכול, וחוסר התאמה לצרכיה וחוסר דיוק בהבנת כוונותיה- וגם שם מתרחש אימון שהוא אחר. אימון בלהתמודד עם מציאות שאינה בשליטתה.

היא לקראת שינוי גדול ומפחיד ומרגש.

ואני מזכירה לעצמי ברגעים היותר קשים, שככה אנחנו לפני שינויים.

כשמה שהכרנו כבר לא ברשותנו, ומה שיקרה עדיין לא ידוע ומוכר

אז כולנו נהיים קצרים יותר בסבלנות, ולפרקים פחות נחמדים ויותר תוקפניים

כי יש מן תקופה של התארגנות של הנפש.

מה שנפלא בעיניי ביכולת לשחק את זה היא ההזדמנות לעשות את כל זה במרחב שהוא משחקי. שבו אין מחיר לתוקפנות ולכעס כי זה במשחק של כאילו.

והתפקיד שלי, אמא שלה, זה להחזיק את כל המורכבות הזאת ביחד איתה.

לא למהר לפתור לה את המורכבות, לא למהר לענות על השאלות.

להיות איתה, לראות אותה, להבין ביחד איתה מה היא צריכה ולתת מענה לצורך שלה

ולא לצורך שלי שלפעמים מתערבב שם ברוב חוצפתו ודורש את שלו.

ותיכף, ממש עוד רגע, היא תיכנס בפעם הראשונה לכיתה א'.

ומשחק חדש יתחיל.