כשעצבות תופסת מקום

מאת דייקי גרינברג Dipl Ac, רפואה סינית מדויקת לכאבי הגוף, ומכאובי הנפש והלב.

"כשהעצבות תופסת מקום לשמחה" – על המקום של העצב בתוך הנפש.

אין ספק שאנחנו מורכבים.

מורכבים מהמון פיסות של איכות.

איכות משולבת בין מערכות פיזיות אנטומיות, לבין מערכות אנרגטיות השזורות בחוכמה מדוייקת בתוך הגוף הפיזי.

חשוב להבין שהפיזיות לא עומדת בפני עצמה. כשם שהנפש לא עומדת בפני עצמה.

הגוף והנפש שזורים זה בזה – כמו זוג שהופך באהבתו לגוף אחד בלתי ניתן להפרדה בנשמתם.

כאשר אנחנו שמחים, מאושרים ומלאי סיפוק ושלווה, ומוקפים באנשים שנעים וטוב לנו בחברתם-  התאים בגוף הפיזי מקבלים מהאיכות החיובית הזו, וההשפעה על פעילות הגוף לא מאחרת לבוא- המערכת המטאבולית פועלת בצורה מיטבית, המערכת החיסונית פועלת ביעילות, כל מערכות הגוף מתפקדות כפי שצריך, והלב שקט ורגוע.

אפילו עור הפנים נראה חי, מבריק, וצעיר יותר.

בספר של רודולף שטיינר (משנת 1918): "לוח השנה לנפש" מופיע לכל שבוע בשנה פרק.

באחד הפרקים (של השבוע שבין 13-19 לאוקטובר ) הוא כותב כך:

"בהרגישי חיים חדשים בפנימיותי,

יכול אני לחוש את מרחבי ישותי,

ולהעניק, במלוא האון,

אור קרני מחשבה

מתוך עוצמת השמש של נפשי-

לפתרון חידות חיים,

להגשים אי אילו משאלות לב,

אשר אבדה להן כבר תנופתן".

הכוח הרב הטמון ברגעים בהם אנחנו שמחים מאושרים ואופטימיים

מתואר ומוגש כאן מאוד יפה.

אך מה באמת קורה לנו כאשר העצבות תופסת מקום לשמחה?

מה קורה כאשר העצב משתלט?

מה ההשלכות על המערכות של הגוף שלנו?

אם רק לרגע נתבונן במערכת הלימפה-

מערכת הלימפה בגוף היא מערכת המקבילה למערכת הדם.

במערכת הזו זורם הנוזל הלימפתי שמקביל לנוזל הדם, ודרכה משונעת מערכת החיסון לכל מקום בגוף.

כאשר משתלט עלינו עצב עמוק , נדמה כאילו הוא זורם לנו בכל מקום ומגיע לכל התאים בגוף.

לעיתים התחושה היא שבמקום הדם- זורם לנו עצב בעורקים,

תחושה כאילו הדם התאדה, וזורם שם רק עצב.

לעיתים התחושה היא שאיבדנו כוח.

אין אנרגיה לעשות פעולות בסיסיות. הכל מואט ודועך, אין תנופה, החיוניות מתרוקנת ומתמלאת לפתע יותר נטייה לחלות.

מתוך הספר "מיתרי הלב"- יאן-פיליפ סנדקר –

מתואר רגע שבו הגיבור מבין שלא יוכל להיות עם אהובתו, התיאור מדייק את מה שקורה לגוף כשעצב כבד משתלט עליו:

 

"אני חושש שקצב לבי ילך וישתבש אם נמשיך להיות יחד, כי אינני יודע מי יוכל לשוב ולכוון אותו כאשר תחזרי לעולם שלך ותסעי.

….חייתי זמן רב מדי עם לב משובש.

…מי שננטש פעם אחת, נושא את הנטישה הזאת בחובו לנצח.

מי שלא נאהב, נושא בחובו כמיהה שאינה יודעת שובע לאהבה.

ומי שנאהב פעם אחת ואיבד אהבה זו,

לא את האהבה הזאת בלבד הוא נושא בחובו, אלא גם את הפחד פן ישוב ויאבד אותה.

כשנושאים בלב משהוא מהכול יחד-

זה פועל כרעל המתפשט לאט לאט בגוף. הוא חודר אל הפינות המרוחקות ביותר של הנשמה, גובר על כל החושים. הוא אינו הורג, אולם הוא משתק.

כמה אובדן יכול אדם לשאת?

כמה כאב?

כמה בדידות?"

ואכן, המקום של העצב (על כל מקורותיו וסיבותיו השונות), תופס מקום כמו גידול.

הוא מתפשט ומגיע לכל מקום כשם שמערכת החיסון מגיעה לכל מקום.

הוא מחליש , הוא חושף אותנו לפגיעויות (פנימיות וחיצוניות), הוא גונב מאיתנו משאבים יקרים, והוא לא משאיר מקום. הוא משתלט.

באמצעות הטיפול בדיקור ובשילוב הנחיות תזונה –

ניתן לקבל כוח להתמודד עם העצב, לעבד אותו ולהבין את משמעויותיו, ובעיקר – להשתלט עליו, למגר אותו, להקטין אותו, לעשות שינוי היכן שצריך, להשלים עם מה שמתרחש לאחר עיבוד והבנה, ולפנות מקום לשמחה.

כשהשמחה חוזרת לשכון בתאים- חוזרים גם הבריאות, החוזק והחיוניות.