זוגיות לאחר לידה

מאת קרין ורצקי-וולק MSW, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים.

מזל טוב! תינוק חדש בא לעולם והפך אתכם למשפחה (או הרחיב אותה). כולנו יודעים שהתינוק הוא יצירה משותפת של ההורים, סמל לחיבור העמוק ביניהם וגורם שמחזק את הקשר ואת המחויבות; אבל סוד גלוי הוא שהמעבר מזוג למשפחה והשנים הראשונות שלאחר הלידה מזמנים אתגרים משמעותיים לזוג ההורים, שניהם וכל אחד לחוד. הזוגיות של ההורים היא הבסיס שעליו יושבים הבית המשותף וההורות המשותפת, אך אצל זוגות רבים היא עלולה הזוגיות לאחר הלידה להישחק ולהידחק לשוליים דווקא בתקופה שבה היא הכי נדרשת.

מניסיוני כמטפלת זוגית, רוב הזוגות שפונים לטיפול מספרים כי החיכוכים התחילו בתקופת ההיריון או לאחר לידת הילד הראשון. אם הזוגיות אינה מצליחה להסתגל למעבר למשפחה, כל ילד נוסף שמצטרף למשפחה עלול רק להחמיר את המתח הזוגי. אז מהי בעצם זוגיות? מהו הדבר שמתערער?

זוגיות בין שני אנשים נוצרת על בסיס הבטחה בלתי מודעת ולא מדוברת בין בני הזוג לספק זה לזה את הצרכים הטיפוליים שלהם (הצורך לטפל והצורך להיות מטופל ע"י האחר): זהו החוזה הטיפולי הזוגי הראשוני של הזוג. ובאמת, לרוב נראה בזוגיות חדשה שבני הזוג משקיעים זה בזה זמן ומשאבים רבים ומפיקים מכך סיפוק עמוק. כשנכנס למשוואה התינוק עם צרכיו הרבים, בני הזוג "נאלצים" להפנות אנרגיה ומשאבים לסיפוק צרכי המשפחה על חשבון הצרכים הזוגיים והאישיים שלהם. תקופה זו – שבה החוזה הטיפולי הזוגי הראשוני מופר אך בני הזוג טרם יצרו חוזה זוגי חדש המותאם לצרכי המשפחה – עלולה להוליד מתחים וכעסים.

למעשה, התינוק "נוכח" בתוך הזוגיות כבר מרגע שהזוג החליט על הריון משותף. כל אחד מהשלבים שקודמים להפיכה למשפחה – ההחלטה להיכנס להיריון, חודשי ההיריון וכמובן הלידה עצמה – מציב בפני בני הזוג קשיים ופוטנציאל לערעור החוזה הזוגי הלא מודע. אך השינויים הגדולים באמת קורים לאחר הלידה, כשבני הזוג חוזרים הביתה ונדרשים להפוך מיידית לזוג הורים לתינוק שעוד לא הספיקו להתרגל אליו, ושברוב המקרים הם מרגישים שאינם יודעים דבר על הטיפול בו. בתקופת ההסתגלות, שנמשכת לעיתים חודשים רבים, ההורים משקיעים את רוב מרצם בצרכי התינוק והמשפחה על חשבון הצרכים האישיים שלהם ובוודאי על חשבון צרכי הזוגיות (סקס? למי יש כוח…). החוזה הטיפולי הראשוני מופר, ורבים מרגישים שבן הזוג אינו תומך בהם במידה הרצויה; אם לא נשכיל לטפל במצב, הדבר עלול להוליד תחושה הדדית של תסכול וטינה, כי "אני עושה הכול לבד".

השחיקה בזוגיות היא נורמלית וקורית אצל זוגות רבים – אתגרי ההיריון, הלידה וההורות בשנים הראשונות משפיעים על הזוגיות ומשנים אותה. המודעות לפוטנציאל השחיקה בזוגיות היא גורם מפתח למניעת ההידרדרות לאורך השנים כיוון שהיא תדרבן אותנו לפעול. אם כך, מה עושים כדי למנוע את השחיקה?

  • דווקא עכשיו נשקיע בזוגיות – נכון, אחרי הלידה בקושי יש לכם זמן לאכול, לישון או להתפנות אבל דווקא עכשיו חשוב שתשקיעו קצת זמן בזוגיות שלכם ותחזקו את החיבור ביניכם. זה כנראה לא יקרה מעצמו. קבעו זמן זוגי עם בן/בת הזוג. זה יכול להיות כוס קפה יחד על הספה כשהתינוק בדיוק ישן, חצי שעה בזמן נסיעה משותפת באוטו או אפילו דייט "אמיתי" בחוץ. נצלו הזדמנויות כדי להתעניין ולהתעדכן במה שקורה אצל בן/בת הזוג, כפי שהייתם עושים כשהייתם זוג ללא ילדים. ואם יוצא גם סקס, הרי זה מבורך! יצירת זמן זוגי והשקעה מחודשת בבן/בת הזוג יכולים לעצור את תהליך השחיקה ולהעצים את תחושת האינטימיות.
  • בואו נשתף את האבות בטיפול בילדים – גם אם אתן המטפלות העיקריות בילדים בן הזוג הוא לא "העוזר" בעת צרה אלא האבא של הילדים שלכם. אל תחסכו או תמנעו ממנו את התפקיד החשוב הזה! אם הוא לא יתנסה איך הוא יידע איך להתנהל עם הילדים כשאתן רוצות לצאת לבד מן הבית? השיתוף של האבות בטיפול בילדים מחזק את הקשר שלהם עם הילדים ואת תחושת היכולת שלהם כאבות אך גם יוצר תשתית של הורות משותפת עם בת הזוג והורות משותפת מוצלחת מזינה את הזוגיות של ההורים.
  • ואם המתח הזוגי גואה? – פנו לטיפול זוגי! בחדר הטיפולים תוכלו לבנות יחד תשתית זוגית חדשה ומותאמת יותר לצרככם כמשפחה, לדון בהורות המשותפת ולהתחבר מחדש לחוזה הטיפולי הזוגי המקורי שלכם כזוג.