טיפול בהפרעות שינה בילדים בעזרת הרפואה הסינית

הילדון שלא רוצה לישון או – טיפול בהפרעות שינה בילדים בעזרת הרפואה הסינית

מאמר בנושא – טיפול בהפרעות שינה , מאת ד"ר גלי שטופמן MD, רופאה ומומחית לרפואה סינית בתינוקות, ילדים ומבוגרים. לקביעת תור לד"ר גלי שטופמן צרו קשר בטלפון – 08-8564646

ד"ר שטופמן השתתפה באחרונה בכתיבת ספר על הטפול ברפואה סינית בהפרעות שינה, שם כתבה את הפרק העוסק בטיפול בילדים. בנוסף, מרצה בנושא בארץ ובאירופה.

"זמן לישון!" אמרה אמא. "לא!" קרא הילדון, נוהג במכוניתו. "אני רוצה להישאר ער כל הלילה". "כל הלילה?" חזרה אחריו אמא, "לא ולא!" אבל הילדון סובב את מכוניתו טרר.. צרר…ברר…בר.. והתרחק כל כך מהר עד שאמא לא יכלה לתפוס אותו"

הילדון שלא רצה לישון, מאת הלן קופר

שינה היא למעשה פעילות המוח העיקרית בשנים הראשונות לחיים. עד גיל שנתיים ישנים תינוקות כ- 10,000 שעות (בערך ארבעה-עשר חודשים), וערים במשך 7,500 שעות. במהלך שנתיים אלו המוח מגיע לתשעים אחוזים מגודלו הבוגר והזאטוט מגיע להישגים מרשימים בשפה, תפיסת העצמי ובהתפתחות חברתית, רגשית וגופנית. קשה להאמין, אבל במשך רוב הזמן שבו מתרחש כל זה, המוח ישן. בין גילאי שנתיים לחמש שנים יש מספר שווה של שעות שינה ועירות, כך שעד גיל בית-הספר ילד מבלה יותר זמן בשינה מאשר באינטראקציות חברתיות, חקירת הסביבה או כל פעילות אחרת.

כמה אמורים תינוקות לישון?

עד גיל 3 חודשים, דפוסי השינה עדיין אינם מקובעים וקשה, משום כך, לזהות הפרעות שינה. תינוקות ישנים כ- 16-20 שעות ביום, עם תקופות ערנות שבין 1-2 שעות. שנת היום שווה לשנת הלילה.

בין גיל 6 שבועות ל- 3 חודשים מתפתחת בהדרגה היכולת להבחין בין יום ולילה, תהליך הקרוי "Settling". וכך, בין גיל 3-6 חודשים, מתארכת שנת הלילה ומתייצבת, כך שאנו מצפים לשנת לילה של כ- 13-15 שעות, ברצפים של 3-4 שעות, עם האכלות בין רצפי השינה.

כ- 70% מהתינוקות מגיעים לשלב זה עד גיל 3 חודשים. כ- 10% יגיעו לשלב זה רק לקראת גיל שנה.

בתקופה זו יש חשיבות רבה למסר המועבר על ידי ההורים. מרבית ההורים מגיבים באופן שונה מאד לתינוק בשעות הלילה. הם שומרים על שקט וחושך, אינם משחקים עם התינוק והתנהלותם תכליתית, כשהמטרה להחזיר את התינוק לישון. במקרים בהם מסר ההורים אינו עקבי, עלולות להתפתח הפרעות שינה.  לדוגמה, כשהורה חוזר הביתה בשעה מאוחרת מעבודתו, לאחר שהתינוק הלך לישון, וכשהתינוק מתעורר, שמח לשחק איתו, גם אם מדובר באמצע הלילה. התנהגות כזו מלמדת את התינוק להיות ער בלילה כדי לבלות עם ההורה. כשמשחקים, מאכילים ומקיימים פעילויות ממושכות עם התינוק בלילה, מעודדים אותו להיות ער, ובכך מייצרים הפרעות שינה.

אם הכל מתנהל למישרין, נצפה לכך שבגיל 6-12 חודשים יתייצבו הרגלי השינה של התינוק, ויכללו  שתי שנות יום – שנת בוקר של 45-90 דקות ושנת צהריים של 60-120 דקות. בלילה נצפה לרצף שינה של 6-8 שעות עם  1-2 התעוררויות לאכילה (לעיתים מעט יותר בתינוקות יונקים).

בהמשך – בין שנה לגיל שלוש מצטמצמת שנת היום לשינה בודדת של 1.5-3.5 שעות ובלילה נצפה לרצף של 12-14 שעות שינה, עם התעוררות קצרה בודדת ולא בכל לילה.

חשוב מאד לדעת שרבות מהפרעות השינה בילדים אינן נובעות מהתנהלות שגוייה של ההורים אלא מסיבות אחרות, רפואיות ואנרגטיות.

מצבים רפואיים המוכרים כגורמים להפרעות שינה כוללים – הפרעת שינה על רקע אדנואידים או 'שקד שלישי' מוגדל (הנקראת בשפה המקצועית – OSA – Obstructive Sleep Apnea, אסטמה וגם 'אסטמה של העור' או Atopic dermatitis.

בנוסף, נמצאו הפרעות שינה הקשורות להפרעת קשב והיפראקטיביות, תת תפקוד של בלוטת התריס, אנמיה על רקע חסר ברזל וגם אוטיזם והפרעות נוירולוגיות אחרות.

אך יש גם הפרעות שינה, שכיחות מאד, שאינן ניתנות להסבר התנהגותי או רפואי, ומצויות ברובד הסמוי מהעין, הרובד האנרגטי, שאותו יודעת הרפואה הסינית לאבחן ולטפל.

בראייה הסינית, יכולים גורמים שונים לגרום להפרעות שינה בילדים-

במהלך ההריון – תינוקות מושפעים מאד ממצבה האנרגטי של אמם במהלך ההריון. כך, אנמיה אימהית, מאמץ יתר במהלך ההריון המתיש את האם, מחלה אמהית, וגם מזונות ותרופות שצורכת האם במהלך ההריון – כל אלו עלולים לייצר הפרעות שינה בשנים הראשונות לחיים.

הלידה – ללידה תתכן השפעה עצומה על מצבו האנרגטי של הילוד, כזה אשר ישפיע על שנתו לתינוק. ניתן לחלק השפעות אלו לשלוש קטגוריות:

  • לידה טראומטית, לידה מכשירנית כמו שימוש בואקום או מלקחיים, לידה בניתוח קיסרי – כל אלו עלולים לייצר מצב בו יש 'תקיעות' של אנרגיה באזור הראש והצוואר. נזהה הפרעת שינה מסוג זה כאשר תינוק נזקק לתנועות גדולות וחזקות על מנת להרדם, כמו נענוע, קפיצה על כדור פיזיו, הנעת העגלה וכו'. בילדים גדולים יותר נראה לעיתים פעוט המכה שוב ושוב את ראשו בכר לפני שנרדם, מגלגל או דוחק את ראשו כנגד מגן המיטה. פעמים רבות יהיו ילדים אלו רגישים למגע בראשם, יסרבו לחבישת כובע וללבישת חולצות דרך הראש. ילדים גדולים יותר עלולים לסבול מכאבי ראש, דלקות אוזניים חוזרות, ירידה בשמיעה על רקע הצטברות נוזלים באוזן התיכונה או הרטבות לילה.
  • לידה ממושכת, דימום אמהי משמעותי, שימוש במאלחשים, בתרופות לזירוז לידה או הרדמה אפידורלית – כל אלו עלולים לגרום להחלשת אנרגיה (אותה מכנים ברפואה סינית – צ'י) בתינוק, אשר תפריע לשנתו. תינוק עם חולשה של צ'י ירדם ללא קושי, אך יתעורר פעמים רבות במהלך הלילה (לעיתים כל חצי שעה או שעה), ליניקה קצרה או לחיבוק. תינוקות כאלו ישנים טוב יותר קרוב להוריהם ולעיתים קרובות זקוקים לשנת יום ממושכת מהרגיל.
    פעוטות עם חסר שכזה, בין אם נגרם על רקע הלידה, ההריון או אירועים שונים במהלך החיים – יסבלו בדרך כלל מתאבון ירוד או בררנות, עליה איטית בעקומות הגדילה והתפתחות מוטורית איטית יחסית.
  • מצוקה עוברית בזמן הלידה עלולה לגרום להפרעה עמוקה שתתבטא בבכי מרובה, אי שקט קשה וחוסר שינה בחודשים הראשונים לחיים. בהמשך עלולים לסבול מקשיים רגשיים שונים.

תזונה – בתפיסה הסינית, נחשבת מערכת העיכול של תינוקות ופעוטות למערכת עדינה הנמצאת בעומס רב. עומס זה נגרם בשל הצורך לייצר כמויות עצומות של אנרגיה, הנדרשת לגדילה האדירה המתרחשת בשנתיים הראשונות לחיים. מסיבה זו, יש מייחסת הרפואה הסינית חשיבות רבה לתזונה בשנים הראשונות לחיים. מערכת עדינה ועמוסה כל כך, עלולה לצאת מאיזון בקלות רבה, בשל ארוחות לא סדירות, כמויות גדולות של מזון, חשיפה מהירה מידי למזונות מוצקים, מתן מזונות הקשים לעיכול או פשוט במהלך בקיעת שיניים. כל אלו עלולים לגרום לכאבי בטן כיווציים, להצטברות של קור, חום או ליחה – אשר יגרמו להפרעת שינה לפעוט.

גם ילדים גדולים יותר עלולים לפתח חוסר איזון והפרעת שינה על רקע צריכה מוגזמת של מזונות קרים כמו גלידה, יוגורט ובננות, או מזון מטוגן, מתובל מידי או מתועש.

נזהה קשיי שינה על רקע חום או ליחה וחום בילד שמתקשה להתכנס לשינה בתחילת הלילה ובהמשך מתעורר פעם או פעמיים עם קושי עצום לחזור לישון. עם ההתעוררות יהיה הילד ערני וירצה להדליק את האור ולשחק, ממש כמו הילד שתואר כאן בתחילת הכתבה. למרות ההתעוררות קמים ילדים אלו בשעה מוקדמת. לעיתים נראה גם דיבור או צחוק מתוך שינה. סימנים נוספים לחום יהיו – לחיים או שפתיים אדומות, הזעה מוגברת, יציאות רכות עם ריח חריף, מלוות בתפרחת חיתולים ולעיתים דווקא עצירות עם יציאות קטנות וקשות, שתייה מרובה וכמיהה למזונות ושתיה קפואים וגם עצבנות או התקפי זעם,.

קור יגרום לכאבי בטן כיווציים בלילה. ילדים אלו ירדמו בדרך כלל ללא קושי, אך בשל הכאב יסבלו מאי שקט במהלך השינה, עד להתעוררות בצרחות, עם הקשתת הגב, איגרוף כפות הידיים וקיפול הברכיים אל הבטן. סימנים נוספים יהיו – חיוורון, גפיים או בטן קרים למגע, גוון כחלחל סביב הפה

מחלות חום, חיסונים ותרופות שונות עלולים להחמיר קשיי שינה, בשל השינוי האנרגטי שמייצרים בגוף. אם אתם מזהים שינוי בדפוסי השינה של ילדיכם לאחר מחלה או לאחר חיסון, כדאי להביאו לטיפול בהפרעות שינה ברפואה סינית, אשר עשוי להתגבר על חוסר האיזון שנוצר, במהירות.

ולבסוף, גם קשיים רגשיים, הנגרמים על ידי אירועים שונים בחיי הילד ישפיעו אף הם על שנתו. פרידה מההורים, עם הכניסה לגן, יריבות בין אחרים, גירושין, אירועים טראומטיים, מלחמה, מעבר דירה, לחץ חברתי בבית הספר – כל אלו עלולים להביא לחוסר יציבות שתתבטא בשינה לא רציפה, דיבור או בכי מתוך שינה, 'חריקת' שיניים ולעיתים גם חלומות רעים ואפילו ביעותי לילה.

אם אתם מזהים בהפרעת השינה של ילדיכם משהו מהדפוסים שתיארתי כאן, כדאי לפנות לעזרה של מטפל המוסמך לטיפול בהפרעות שינה בילדים ברפואה סינית, כלומר – מטפל שלמד קורס ממושך ברפואה סינית לילדים, לאחר שסיים את לימודי הבסיס ברפואה סינית.

אם אין לילד שלכם בעיה רפואית הקשורה בהפרעת שינה, או – אם כבר פניתם לייעוץ שינה וגיליתם שאצל הילד הספציפי שלכם – קשה מאד ליישם את ההנחיות של היועצת או שהקפדה על הרגלי השינה אינה פותרת את הבעיה – כדאי מאד לבדוק באם מדובר כאן בחוסר איזון אנרגטי כגורם לבעיה.

מה יקרה בטיפול בהפרעות שינה ברפואה סינית?

בפגישה הראשונה ישאל אתכם המטפל שאלות רבות בנוגע לילד שלכם – תהליך ההריון והלידה, תזונת הילד, התפתחותו, שאלות לגבי תאבון, צמא, יציאות ועוד. מתוך כל אלו ולאחר בדיקת הילד שלכם יוכל המטפל לאבחן את הגורם להפרעת השינה.

לאחר האבחנה יוכל המטפל להמליץ על תזונה מתאימה יותר לילדיכם, להדגים עיסויים עדינים הניתנים לביצוע בבית (טווינה לתינוקות) ובאם יעלה צורך – יטפל בילד בדיקור או בצמחי מרפא.

מטפלים העוסקים בכך יוכלו לצייד אתכם גם בהמלצה על שמנים אתריים לעיסוי או לאמבט או בפרחי באך  – היעילים ביותר בהפרעות שינה על רקע קשיים רגשיים או טראומה.

שינה מבורכת לנו ולילדינו 🙂