דלקת באוזן החיצונית

׳אוזן של שחיינים׳ או דלקת באוזן החיצונית

מאמר בנושא דלקת באוזן החיצונית מאת ד״ר אריאל כץ – מומחה למחלות אף אוזן וגרון, בילדים ומבוגרים

האוזן החיצונית מורכבת מתעלת השמע החיצונית והאפרכסת, ומגיעה עד לעור התוף (כ- 2.5 ס"מ אורך בסה"כ). מאחורי עור התוף, נמצא חלל התוף/אוזן תיכונה. פנימה יותר נמצאת האוזן הפנימית.האנטומיה של האוזן

הגורמים לדלקת מקומית באוזן החיצונית הם לרוב זיהומים שונים שפוגעים בזקיק השערה בתעלה החיצונית של האוזן.

הגורמים השכיחים ביותר לזיהום מסוג זה הם חיידקים הנקראים סטפילוקוקוס אאוראוס וכן פסאודומונס אארוגינוזה. יש גם דלקות פטרייתיות.

גורמים המעודדים דלקת באוזן החיצונית הם: סביבה לחה, רגישות לחומרים כימיים מסוימים וחשיפה אליהם, סבוריאה וכן פגיעה פיזית של האוזן החיצונית בעקבות ניקוי אגרסיבי, גירוד מוגזם של העור באוזן, שימוש לא מותאם באטמי אוזניים או מכשירי שמיעה ועוד….

דלקת אוזן חיצונית מוכרת גם בשם נוסף – דלקת אוזן של שחיינים (swimmers' ear) בשל העובדה שחשיפה ממושכת למים עלולה לגרום לזיהום ודלקת של עור התעלה החיצונית. אנשים ששוחים באופן קבוע , סביר להניח שנתקלו בבעיה זו.

נהוג לחלק את הסוגים השונים של דלקת האוזן החיצונית לשלוש קבוצות לפי דרגת החומרה:

  • דלקת חדה מקומית – דלקת שבאה לידי ביטוי בכאבים באוזן החיצונית שמופיעים בעיקר כאשר נוגעים באוזן. באזור הדלקת מופיע פצעון בתעלה שניתן גם למשש. במקרים מסוימים הפצעון יכול להפוך לפרונקל מזוהם שמכיל בתוכו מוגלה,  ואף להביא לחסימה של תעלת השמע ולהוביל לבעיות שמיעה משמעותיות בנוסף כמובן לכאב.
  • דלקת חדה מפושטת – זיהום מפושט שגורם לפריחה עורית הנמשך פחות משלושה שבועות. סוג זה של דלקת באוזן החיצונית בא לידי ביטוי בהפרשה נוזלית מתעלת השמע, אובדן שמיעה חלקי, נפיחות בבלוטות הלימפה בגרון, קשקשת בתעלת האוזן, כאבים עזים באוזן החיצונית ועוד.
  • דלקת כרונית – דלקת שנמשכת למעלה משלושה חודשים. התסמינים של דלקת זו כוללים את כל התסמינים של דלקת חריפה מפושטת אם כי בנוסף להם עלולים להופיע גם התסמינים הבאים: מחסור בשעוות האוזן, כאב וחוסר נוחות באוזן המוחמרים בזמן תנועה, גירוי מתמיד באזור תעלת האוזן, התהוות של שכבה עורית יבשה ועבה בתעלת האוזן ועוד.

האבחון של דלקת האוזן החיצונית מתבצע על ידי בדיקת התסמינים ולקיחת אנמנזה מהמטופל  ועל ידי בדיקה פיזיקלית של האוזן באמצעות מכשיר שנקרא אוטוסקופ.

במידה ומדובר על דלקת ארוכת טווח ייתכן כי יהיה צורך לשלוח תרבית מהדלקת לבדיקת מעבדה על מנת לזהות את המקור לזיהום ולהתאים טיפול

הטיפול משתנה בהתאם למידת החומרה של הדלקת. הרופא יכול לרשום למטופל טיפות אוזניים שמכילות אנטיביוטיקה. במקרים בהם מדובר על דלקת ממקור חיידקי, יש גם תכשירים עם אנטיביוטיקה וסטרואידים לפי שיקול דעת של הרופא. חשוב גם לציין שבמקרים מסוימים סוכרת עלולה להחמיר את דרגת המחלה ולגרום לצלוליטיס (אודם ונפיחות) גם בעור הפנים והאפרכסת בסמוך לאוזן. לכן אני תמיד ממליץ לאזן סוכרת היטב. לעיתים יש צורך להוסיף טיפול אנטיביוטי פומי.

שתהיה לכולם חופשת קיץ מהנה

ד"ר אריאל כץ