מעבר מהחופש למסגרת

מאת שני צוק דייגי MA, מטפלת באמנות ופסיכותרפיסטית

מלווים את הילד במעבר מהחופש למסגרת

מעברים ושינויים הם תקופות רגישות הדורשות התכווננות מיוחדת. סיום הקיץ ותחילת שנת הלימודים, הוא זמן חשוב מסוג זה.

ילדים הנכנסים למסגרות חדשות וגם אלו החוזרים למסגרות מוכרות צריכים להתרגל מחדש לסדר יום מובנה ולציפיות ודרישות המסגרת. על חלקם ללמוד להכיר ולבטוח בדמויות חדשות שיהיו משמעותיות בחייהם. ובנוסף, הם עתידים להשתייך לקבוצת ילדים ולהתמודד בסיטואציות חברתיות רבות במהלך היום.

אמנם, רבים מההורים (וגם חלק מהילדים) כבר מחכים לפתיחת שנה"ל, להקלה מהעומס שהציב בפנינו החופש הגדול ולשובה של השגרה לחיינו. אך רגע לפני הרגיעה המיוחלת עלינו להתגייס לעזור להם במשימת הכניסה לשגרה חינוכית.

בזמנים של שינוי רמת העומס הפנימי עולה, גם כשעל פניו לא נראית סיבה לכך. לכן יתכן שנופתע כשילד המחכה לחזור לגן ולגננת האהובה, או ילד שמתגעגע לחבריו לכיתה יהיה מתוח בתחילת השנה.

ילדים, כמו מבוגרים, מגיבים בדרכים ועוצמות שונות כשהם לא רגועים. לכך יכולים להיות ביטויים שונים:

  • רגישות יתר: בכי בקלות, כעסים, קשיים באכילה ושינה. הילד מגייס משאבים רגשיים רבים בהתמודדות עם משימת ההתאקלמות. לכן יכול להיות לו קשה יותר לווסת את רגשותיו. לעיתים אלו פורצים בבית אחרי יום שלם שניסה להחזיק הכל בפנים.
  • צמצום וסגירות. למשל ילד שמתאפק לא ללכת לשירותים במהלך היום. ילד שנראה יותר מתוח וכפוץ, פחות משוחרר מהרגיל.
  • חוסר שקט פיזי ורגשי.
  • קשיי פרדה בבוקר או בסיטואציות אחרות שאינן קשורות למסגרת החינוכית.
  • חזרה של קשיי עבר שחלפו. לדוגמא ילד שחזר להרטיב.
  • עייפות

על מנת לשאת את העומס הרגשי, ולעזור לילדנו לעבור את השינוי באופן מיטיב, אנו ההורים מתבקשים להתגייסות זמנית מוגברת והכנה של הילד. לא לדאוג, בקרוב הוא יתאקלם ואז אפשר יהיה לנשום לרווחה, ולנוח אחרי קיץ מעייף…אבל עד אז כדאי להתכונן למשימה.

אז איך נתמוך בשינוי?

  • הכנה מוקדמת– להתייחס למה שעומד לקרות. לדבר על מה שעומד להיות בימים הראשונים. לשמוע תחושות, חששות ומשאלות של הילד. עם ילדים קטנים כדאי להמחיש באמצעות תמונות וסיפורים.
  • להיות נוכחים. רצוי לשלוח אותו בבוקר ולקבל אותו בסוף היום באופן אישי. הוא זקוק יותר מתמיד לחוש את בסיס המבטחים שלכם. בנוסף, ככל שניתן להיות בבית אחר הצהרים בימים הראשונים של שנה"ל.
  • זמינות רגשית – נדע שבתקופה הקרובה הוא צריך אותנו יותר. ננסה להיות יותר סובלניים וקשובים. רצוי לשוחח על היום שהיה ולהדהד תחושות שעולות. למשל: "היית מאוד מתוח לפני היום הראשון, לא ידעת איך יהיה לך".
  • אם יש צורך, לבקש מאיש קשר במסגרת שידאג לו באופן מיוחד ויהווה עוגן במהלך היום.
  • יש לזכור שהקשיים של ההתחלה לרוב מועצמים וסביר שיירגעו עם הזמן. עם זאת, קשיים שאינם חולפים או מתמתנים מסמנים לנו שיש צורך לבחון מחדש את המצב.
  • והכי חשוב… להיות רגועים ככל שאפשר. הרי גם עבורנו ההורים, זו תקופה מלחיצה. חלקנו דואגים ורגישים יותר בימים הראשונים של ספטמבר. חרדים איך יהיה לילד שלנו, האם יבינו אותו, יאהבו אותו ויעזרו לו להיות הכי הכי.

ככל שנאמין בו, במסגרת שבחרנו עבורו וביכולת שלנו ללוות אותו בתהליך, יעבור מסר מרגיע ומעורר ביטחון. ויותר מכך. אנו עוזרים לו להתחזק ולשפר את המיומנויות שלו. עם הזמן, הוא יוכל להפנים את היכולת לעבור שינויים באופן מוצלח ובעתיד להתמודד עם שינויים בכוחות עצמו.

שתהא לכולנו שנה מוצלחת, של צמיחה והנאה!