להיות הורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז

להיות הורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז

מאת דנה בלוך BCBA, MBA, מנחת הורים ומנתחת התנהגות מוסמכת.

האבחנה הרשמית שהילד שלנו סובל מהפרעת קשב וריכוז, כמעט אף פעם אינה נופלת עלינו כרעם ביום בהיר. אצל רבים מהילדים הללו, לבעיית הקשב מתלווה אימפולסיביות או היפראקטיביות – זה אולי כמעט חמוד כשהם קטנים, אבל זה קצת פחות חמוד כשהם מגיעים לבית הספר. ועדין, על אף שזה לא מפתיע כשהילד מאובחן רשמית, לראות את האבחנה שחור על גבי לבן עושה לנו סדק בלב.

למעשה כתוב על הנייר הזה שלילד שלנו יש בעיה באופן רשמי, בעיה שנראה שחצי עולם סובל ממנה, אבל חצי מהעולם הוא לא הילד שלי. וכמו הרבה בעיות, כשבעיות מתגלות אצל הילדים הפרטיים שלנו, זה כואב לנו וזה נוגע לנו בנקודות שלא תמיד ידענו שהן שם. תשלבו את זה עם מידע חלקי מאוד על תרופות שמגיע אלינו מנוירולוגים ופסיכיאטרים, ותוסיפו לזה את העובדה שאף אחד לא באמת לימד אותנו או את המורים של ילדינו, איך לעבוד בצורה מיטבית עם ילד עם ADHD וקיבלתם חרדה הורית קלאסית, בואך טונות של רגשות אשם, כאילו שלא היו חסרים כאלה גם לפני כן.

אז איך מתמודדים עם ילד בגיל ביה"ס שאובחן עם הפרעת קשב וריכוז ?

 

  1. הכירו בזה שלילד שלכם יש קושי אובייקטיבי. זה בסדר לבכות על זה קצת, לגלות שלילד שלנו יש אתגר אובייקטיבי שידרוש ממנו יותר מאמץ בשביל להצליח ואולי גם טיפול תרופתי, זה כואב ומותר להודות בזה. אבל אל תשהו בכאב לזמן רב מדי, כי יש הרבה מה לעשות והעשיה תעזור גם לכם ההורים.
  2. למדו כל מה שיש ללמוד על ADHD – מה זה בכלל (בעיה נוירו-כימית עם מרכיב תורשתי) שיטות וגישות טיפוליות, תרופות שונות, גישה נכונה בבית הספר ובבית וכל דבר אפשרי.
  3. טיפול תרופתי – כן, הטיפול התרופתי עוזר. מדובר על בעיה נוירולוגית-כימית, אז אפשר לאזן את מה שלא מאוזן באמצעות תרופות. אם הילד צריך משקפיים, מתאימים לו משקפיים ואז הוא יכול לראות! במקרה שלנו, מתאימים לילד תרופה ואז הוא מסוגל להקשיב, להתמקד בעיקר ולהתעלם מההסחות ולחוות הצלחה.
  4. לא על הריטלין לבדו! איך אומר הנוירולוג של הבת שלי? לשמחתנו הרבה, היום אנחנו לא תלויים רק בריטלין. כשתגיעו לאחר קבלת האבחון לנוירולוג, ב-99% מהמקרים הוא יציע לכם ריטלין. ולא, זה לא בגלל שזו התרופה הכי טובה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, אלא בגלל שיש כאן שיקולים כלכליים! יתכן והריטלין יתאים לילדיכם ואם לא יתנו לו LA SR או קונצרטה – כל אלו הן תרופות שמבוססות על אותו חומר פעיל. תרופות אלו לא טובות לכולם. לעיתים לוקח לגוף 2-3 שבועות להתרגל לתרופה, על אף שלעיתים יגידו לכם אחרת. ויש פעמים רבות תופעות לוואי שונות ומשונות. אבל אם הן לא עוברות אחרי 3-4 שבועות, חזרו לנוירולוג ותבקשו להחליף. לא, הילד שלכם לא צריך לחיות עם טיקים, הוא לא אמור להיות עצבני, הריבאונד לא חייב להיות בלתי נסבל והתיאבון אמור לחזור כשפג זמן השפעת התרופה. יש כיום בשוק תרופות נוספות שנכנסו לסל שמבוססות על חומרים פעילים אחרים. חלקן ממריצות חלקים במוח וחלקן מרגיעות. לכל ילד מתאימה תרופה אחרת, זה מאוד אינדיווידואלי. עם יעלי שלי ניסינו כ-4 תרופות שונות, עד שהגענו לזו שמשפיעה היטב מבחינת הקשב, לא הורגת לגמרי את התיאבון, לא הופכת אותה לזומבי, מרגיעה אותה והיא לא הופכת למפלצת קטנה כשפגה השפעתה.

שימו לב שהריטלין ודומיו מגבירים חרדות. במידה וילדיכם בעלי נטייה לחרדות – חשוב לציין זאת בפני הנוירולוג.

  1. טיפול התנהגותי בבית הספר– מחקרים מראים שהטיפול היעיל ביותר לילד עם הפרעות קשב וריכוז הם שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי. התרופה עוזרת לילד להתרכז ולהירגע, בטיפול התנהגותי יבצע מנתח ההתנהגות מספר תצפיות על הילד וראיון עם הורים ומורים, יאבחן בדיוק היכן נמצאים הקשיים שלו וינחה את הסביבה המשמעותית, אלו שינויים יש לבצע, על מנת שהילד יתחיל לחוות חוויות של הצלחה במקום החוויות המתסכלות שהוא חווה עד כה . כך לדוגמא המורים ילמדו להכין את הילד מראש, לעשות תיאום ציפיות, לחזק אותו הרבה על כל הצלחה קטנה ושיתוף פעולה, לתת לילד הפוגות, לפרק הוראות, לתת דפי עבודה קצרים יותר, למקד את הקשב של הילד ולחזק אותו על התמקדות והתמדה במשימה. להתארגן נכון לשיעור ולמשימה ולהצליח, פשוט להצליח.
  2. טיפול התנהגותי בבית – להנחיית הורים ומתן כלים מעשיים יש חשיבות עצומה כאשר מגדלים ילד עם הפרעת קשב וריכוז. מנתח התנהגות מנוסה ידע לעשות לכם סדר – למה מתייחסים וממה מתעלמים על מנת להפחית התנהגויות לא רצויות ולהגביר שיתוף פעולה, עצמאות ודיבור מכבד. איך להכניס סדר וארגון בבית, כיצד להתמודד עם שיעורי הבית בלי להיכנס למלחמת עולם, להתחיל את הבוקר בכיף בלי עצבים ועוד ועוד.
  3. "המתנות" הנלוות ל- ADHD – הפרעת קשב וריכוז מגיעה בדרך כלל עם נספח אחד או מספר נספחים – קשיים חברתיים, נטיה לחרדות, מצבי רוח או דכאונות, סרבנות קשה ועוד. זה לא חייב להיות, אבל זה קורה. גם אחרי שקיבלתם כלים התנהגותיים שיסייעו לכם ולילדכם לעצור את החוויות המתסכלות שהוא חווה עד כה ולהצליח מכאן ואילך, יתכן ויש גם צורך בטיפול רגשי ו/או חברתי שיסייע לו גם עם "המתנות" – טיפול רגשי שיסייע לו לבטא את התסכול או הדחייה שהוא חש, ילדים אלה מרגישים פעמים רבות לא שווים, טפשים אפילו. כל הרעש שהם עושים מכסה על חוסר ביטחון גדול מאוד לעיתים וחשוב להעצים אותם, לעזור להם להוציא את הכאב ולפרק אותו. לעיתים יש להם קושי באינטראקציות חברתיות, השתתפות בקבוצות למיומנויות חברתיות , יכולות מאוד להעצים אותם.
  4. לשמור על אופטימיות! אני מאמינה שלכל בעיה יש פתרון. בעידן שבו עשינו אאוט-סורסינג להורות, בעידן בו אנחנו יותר בעבודה מאשר בבית, התמודדות עם ילד עם ADHD מחייבת אותנו להיות יותר נוכחים ופעילים בחיי ילדינו. אז כן, זה ידרוש מאיתנו להשתנות ולהתאמץ, אבל במו ידינו, אנחנו יכולים לעזור לילד שלנו.

הילדים שלנו, הקופצניים, התזזיתיים, המוסחים והאימפולסיביים, מגיעים עם רגישות מדהימה לסביבתם, כלומר אלינו ההורים בעיקר, עם יצירתיות מדהימה ופעמים רבות עם יכולות יוצאות דופן שפשוט לא מוצאות את דרכן החוצה בתוך שלל הגירויים שהם לא מצליחים לסנן.

התפקיד החשוב ביותר שלנו, הוא לזכור כמה הם מדהימים ולהזכיר להם את זה בכל יום מחדש, כי יש להם נטייה לשכוח.

סיימתם לקרוא? לכו להגיד לילד שלכם, כמה הוא נפלא!