רפואת סרטן השד

סרטן השד הוא הגידול הנפוץ ביותר בנשים ושכיחותו נמצאת בעליה מתמדת.

מחלת הסרטן נוצרת כאשר אחד מתאי רקמת השד מתחלק באופן בלתי מבוקר, כך שברקמה מופיע גוש של תאים, שעלול להתפשט לרקמות הבריאות הסמוכות וכן לשלוח גרורות לרקמות מרוחקות. כך עלול סרטן השד להתפשט לבלוטות לימפה בבתי השחי, כמו גם לאיברים אחרים, ובראשם הריאות והעצמות.

גורמי סיכון להתפתחות סרטן השד:

איננו יודעים מה גורם לשיבוש ההופך את התא הבודד לסרטני, אך עם השנים התבררו גורמי סיכון המגבירים את הסיכון להתפתחות סרטן השד. הגורמים העיקריים הם:

  • נטייה משפחתית
  • השמנה
  • עישון
  • צריכה מופרזת של אלכוהול
  • הופעת ווסת ראשונה בגיל מוקדם והפסקתה בגיל מאוחר יחסית
  • הריון ראשון לאחר גיל 30

גורמים המפחיתים את הסיכון למחלת סרטן השד:

קיימים גורמים שונים המפחיתים את הסיכון למחלה וביניהם:

  • הנקה ממושכת
  • צריכה מרובה של ירקות ופירות טריים
  • פעילות גופנית
  • צמצום צריכת אלכוהול
  • צמצום צריכת שומן מן החי

אף כי במקרים רבים מתגלה המחלה כאשר האשה או הרופא ממששים גוש בשד, הרי שפעמים רבות אין גוש הניתן למישוש והמחלה מתגלה בבדיקות ההדמייה, באולטרסאונד או בממוגרפיה.

סימנים נוספים להופעת המחלה עלולים להיות: כאבים בשד, שינויים במבנה השד, הפרשה דמית מהפיטמה, שינויים בעור הפיטמה או השד, שקיעת פיטמה או בלוטות לימפה מוגדלות בבית השחי. הופעת אחד מסימנים אלו – מחייבת פנייה לבדיקה בידי כירורג שד.

אבחון סרטן השד:

  • בדיקה ידנית – על ידי רופא כירורג שד – אחת לשנה
  • ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד. מומלצת לכל אישה מעל גיל 50 פעם בשנתיים. לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון מומלץ להבדק אחת לשנה מגיל 40.
  • אולטרסאונד שד – בדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה.
  • MRI של השד – הבדיקה כלולה כיום בסל התרופות ומומלצת לנשים אצלן קיימים שנויים גנטיים הגורמים לנטייה מוגברת לסרטן השד (BRCA1, BRCA2)
  • ביופסיה של השד – לקיחת דגימת רקמה מהגוש הנמוש או מאזור חשוד בממוגרפיה
  • CT – לעיתים יש צורך בהשלמת בדיקות הדמייה נוספות

הטיפול בסרטן השד:

קיימות מספר אפשרויות טיפול במחלה, כאשר השילוב בין השיטות השונות מותאם באופן אישי לכל מטופלת, לפי חומרת המחלה, המאפיינים הספציפיים של הגידול וגורמים נוספים.

הטיפולים כוללים:

  • ניתוח  – להסרת הגידול ולנטילת דגימה מבלוטות הלימפה שבבית השחי. במקרים מסויימים יש צורך בניתוח רחב יותר. במקרים בהם נדרשת כריתה מלאה של השד, ניתן לבצע שיחזור.
  • הקרנות – במרבית המקרים, יבוצע טיפול בקרינה כטיפול משלים לאחר כריתת הגידול.
  • כימותרפיה – בחלק מהמקרים, יש צורך במתן תרופות הפוגעות בתאים הסרטניים וביכולת החלוקה שלהם. לתרופות אלו תופעות לוואי שונות, כמו נשירת שיער, בחילות והקאות. רבות מהתופעות ניתנות למניעה או צמצום באמצעות תרופות.  גם טיפולים מתוך הרפואה המשלימה ובראשם הרפואה הסינית, עשויים לסייע בצמצום תופעות הלוואי.
  • טיפול ביולוגי – מתן תרופות הפוגעות באופן ספציפי יותר בתאי הגידול. תופעות הלוואי של תרופות אלו פחותה.
  • טיפול הורמונלי – לאחר סיום הטיפול במחלה, ניתן במקרים רבים טיפול הורמונלי, שתפקידו מניעת הישנות הגידול.

במהלך הטיפולים ולאחר החלמה יש חשיבות רבה לשמירה על אורח חיים בריא – הימנעות מעישון ומאלכוהול, תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על פעילות פיזית בהתאם למצב הגופני.

קבלת אבחנה של סרטן השד היא בשורה לא פשוטה, ונדרש זמן להתמודדות עימה.

אם אובחנת כחולה בסרטן השד, הרי שבמרפאת פנדה ממתין עבורך צוות מסור ובראשו ד"ר נעה אפרת בן ברוך, מומחית באונקולוגית שד ומנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים 'קפלן'.

ד"ר בן ברוך ממליצה ומבצעת מעקב טיפולי תוך מתן תשומת לב מרבית לבניית תוכנית טיפול מותאמת אישית לכל מטופלת, בהתחשבות בנתונים הקליניים המולקולריים והאישיים שלה ומתוך בחינה מעמיקה של כל פרט ופרט.

לתמיכה במהלך הטיפולים ולאחר השלמתם, תוכלי למצוא בפנדה פסיכולוגית שיקומית, המסייעת בהתמודדות הנפשית עם המחלה, כמו גם טיפולים ברפואה סינית, המקלים מאד על תופעות הלוואי הנלוות לטיפול במחלה.

למי תוכלו לפנות בפנדה:

ד"ר נעה אפרת בן ברוך – רופאה מומחית באונקולגיה, מומחית באונקולוגית שד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי קפלן.

מורן רן – פסיכולוגית שיקומית.

ליאת שיש מרקוביץ – פסיכולוגית רפואית.

שיזף כהן גלבוע – רפואה סינית, דיקור וצמחי מרפא, מתמחה בנשים