טיפולים במחלות דרכי העיכול

גסטרואנטרולוגיה הינה תורת הידע והטיפולים במחלות דרכי העיכול. היא כוללת גם את הכבד, כיס המרה והלבלב.

טיפול במחלות דרכי עיקול כולל מצבים נפוצים כגון:  צרבת, אולקוס (כיבים),  תסמונת מעי רגיז, דלקות מעיים כולל: קרוהן וקוליטיס .

מחלות כבד כוללות: צהבת B, צהבת C וכבד שומני.

סרטן המעי הינו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בקרב גברים ונשים מעל גיל 50.

גסטרואנטרולוגים מבצעים קולונוסקופיות אשר מהוות מרכיב מרכזי בבדיקות סקר לגילוי סרטן המעי.

קולונוסקופיות מערבות החדרת צינור ארוך ובו מצלמה, לתוך חלל הבטן, דרך פי הטבעת בכדי לבדוק את כל המעי.

גברים ונשים כאחד מעל גיל 50 צריכים לעבור קולונוסקופיה לסקר אחת ל- 10 שנים ובמהלך בדיקה זו יכול הגסטרואנטרולוג  להסיר גידולים פוליפיים  טרום סרטניים.

בנוסף, הגסטרואנטרולוג מבצע גסטרוסקופיה בה מוחדר צינור האנדוסקופ דרך הפה לקיבה ולתריסריון על מנת לבדוק את הסיבה לצרבת ולגילוי כיב בקיבה ובתריסריון.

טיפול ברפלוקס (החזר קיבה וושט)

GERD -Gastroesophageal reflux disease

מהי מחלת הרפלוקס?

רפלוקס (החזר) קיבה-וושט מתרחש כאשר תוכן הקיבה זורם בחזרה לוושט. זה מתרחש כאשר המסתם בין הקיבה לוושט, הידוע בכינוי כספינקטר הוושט התחתון, אינו מתכווץ כראוי.

מהם הסימפטומים למחלת הרפלוקס?

סימפטומים נפוצים הינם: צרבות, ו\או עליית חומצה. צרבת הינה תחושת שריפה המורגשת מאחורי עצם החזה ומתרחשת כאשר תוכן הקיבה מגרה את השכבה הפנימית של הוושט. עליית חומצה הינה תחושה של נוזלי הקיבה שעולים במעלה חזה ויכולים הגיע אף לפה.  סימפטומים פחות נפוצים יכולים להיות קשורים לרפלוקס כגון: כאבי חזה לא מוסברים, צפצופים, כאבי גרון ושיעול בין היתר.

מה גורם למחלת הרפלוקס?

מחלת הרפלקוס קיבה-וושט מתרחשת כאשר מופר האיזון בין מכניקת ההגנה הנורמלית של הוושט וגורמים תוקפים כגון: חומצה ומיצי עיכול ואנזימים בקיבה. לרוב, המחסום בין הוושט לקיבה לקוי עקב חולשת שריר (הספינקטר הנמוך בוושט) או מפני שיש בקע היטאלי (סרעפתי) בו חלק מהקיבה עצמה מגיעה לבית החזה. בקע סרעפתי הינו דבר נפוץ באוכלוסיה ולא כל מי שיש לו בקע סרעפתי סובל מרפלוקס. סיבה מרכזית לרפלוקס הינה השמנת-יתר, כאשר יש עליה בלחץ התוך בטני והוא עולה על המחסום בין הקיבה והושט. השמנת-יתר, הריון, עישון, שימוש יתר באלכוהול ואכילה של מזונות כמו: קפה, מיצי פירות הדר, מוצרים מבוססים על עגבניות, שוקולד, מנטה ואוכל שומני יכולים להיות גורמים תורמים לסימפטום הרפלוקס.

איך מאבחנים את מחלת הרפלוקס (החזר)?

כאשר מטופל חווה את הסימפטומים הנפוצים של מחלת הרפלוקס בעיקר צרבות ו\או עליית חומצה יש צורך לבצע בדיקות נוספות לפני מתן הטיפול. אם הסימפטומים אינם מגיבים לטיפול או אם מופיעים סימפטומים נוספים כגון: ירידה במשקל, קושי בבליעה או דימום פנימי- יש צורך לבצע בדיקות נוספות. אנדוסקופיה עליונה הינה בדיקה בה מוחדר צינור קטן עם אור בקצהו בכדי לבדוק את הוושט, הקיבה והתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). לפני הבדיקה הזאת, תקבלו תרופות שיסייעו להרגיע ולהפחית את אי-הנוחות שעלולה להיווצר מהבדיקה. בדיקת אנדוסקופיה עליונה מאפשרת לרופא לראות את דופן הוושט ולבחן האם הרפלוקס גרם לשכבה הפנימית לנזק כלשהו. יתכן ותתבצע ביופסיה ע"י החדרת אביזר דמוי פינצטה. ביצוע ביופסיה אינו גורם לאי-נוחות או כאב. בדיקה נוספת, הידועה כבדיקת רמת חומציות (PH), מודדת את רמת החומציות בוושט ויכולה להעשות ע"י הצמדת חיישן לוושט בעת ביצוע האנדוסקופיה או ע"י הנחת  אביזר דק וגמיש בדופן הוושט למשך 24 שעות בכדי למדוד את תוכן החומצה העולה. המידע הנ"ל יועבר למקלט קטן שהמטופל לובש על חגורתו. בדיקות רנטגן מיותרות בהערכה ראשונית לאנשים עם סימפטומים של רפלוקס.

איך מטפלים במחלת הרפלוקס?

לפעמים סימפטומים של רפלקוס יכולים להעלם או לפחות, אם שינוי הדיאטה מסיר את הגורם לרפלוקס. הוצאת הפריטים הבאים יכולים להפחית את תחושת חוסר הנוחות אצלכם: קפה, מיצי פירות הדר, מוצרים מבוססים על עגבניות, שוקולד, מנטה, משקאות מוגזים ואוכל שומני או חריף, אכילה כשלוש שעות לפני השינה, עישון, שתיית-יתר של אלכוהול, השמנת יתר. מה מסייע? הרמת מראשות המיטה. במידה והסימפטומים נמשכים ניתן לרכוש נוגדי-חומציות ללא מרשם, אך יד לקחת בחשבון כי הם מסייעים לפרק זמן קצר ועל-כן הם בעלי תפקיד קטן בטיפול הרפלוקס.

שימוש באנטגוניסט לרצפטור של H2 (כגון: סיטמידין, רניטידין, פמוטידין)- מפחיתית את יייצור החומצה בקיבה. תרופות אלו עובדות טוב בטיפול ברפלוקס עם סימפטומים קלים-בינוניים, והינם בטוחים לשימוש, אך בעלי תופעות לוואי קלות. הם ניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם במינון נמוך, ועם מרשם מהרופא במינון יותר גבוה. ועוד..

ניתוח הינו אופציה במטופלים אשר תועד היטב כי התרופות לא טיפלו בסימפטום הראשי של עליית חומצה או במקרה ואין סבילות לתרופות. אך במקרה והסימפטומים נמשכים למרות טיפול תרופתי יש לבצע הערכה יותר מקיפה לפני בחירה באופציה הניתוחית. הניתוח לטיפול ברפלוקס נקרא פנדופליקיישן או טיפול זעיר פולשני. בהליך זה, בקע סרעפתי (היטאלי), אם קיים מבוטל  ע"י ליפוף של חלק מהקיבה בחלקו התחתון של הוושט בכדי לחזק את המחסום בין הוושט לקיבה. ניתוח זה בד"כ נעשה ע"י לפרוסקופיה: כלומר מכשיר הנכנס דרך חתכים זעירים ומונע חתך מלא של דופן הבטן. מפאת מורכבות הניתוח יש לחפש כירורג מוכשר ובעל ניסיון בהליך זה שיוכל לבצע את הניתוח בצורה הטובה ביותר ולהסביר כיאות על גורמי הסכנות והיתרונות של ההליך.

מתי עלי לראות את הרופא?

עליך לראות את הרופא מיד אם מופיעים הסימפטומים הבאים: ירידה לא מוסברת במשקל, קושי בבליעה או דימום פנימי בנוסף לצרבת ו\או עליית חומצתית.  סימפטומים הממשיכים לאחר שינויים פשוטים באורח החיים גם מצריכים פגישה עם הרופא המטפל. בנוסף, אם הפחתת הסימפטומים כגון צרבות ו\או עליה חומצתית, מצריכה שימוש רגיל בתרופות ללא מרשם גם אז עליכם להיפגש עם הרופא בכדי להחליט מהו הטיפול הראוי ביותר עבורכם.

**לידיעתכם: GERD (מחלת הרפלוקס/ החזר קיבה-וושט) יכול להיות קשור לבקע סרעפתי (היטאלי), השמנת-יתר, הריון, עישון, צריכת-יתר של אלכוהול, וצריכה של מזונות מסויימים כגון: קפה, מיצי פירות הדר, מוצרים מבוססים על עגבניות, שוקולד, מנטה ואוכל שומני.

מהו פוליפ ואיך לטפל בפוליפ

מהו פוליפ במעי?

פוליפים הינם גידולים שפיריים (כלומר אינם גידולים סרטניים) המעורבים בשכבה הפנימית של המעי. הם עלולים להתרחש בכמה אזורים לאורך מערכת העיכול, אך יותר נפוצים במעי. הפוליפים משתנים בגודלם: מחצי סנטימטר עד כמה סנטימטרים בקוטרם. הם נראים כמו בליטות הגדלות מתוך שכבת המעי אל חלל המעי. לפעמים הם גדלים על גבעול ויכולים להראות כמו פטריה. ישנם גם פוליפים שטוחים. למטופלים רבים יש פוליפים המפוזרים לאורך המעי. חלק מהפוליפים יכולים להכיל בתוכם מוקדים סרטניים, אך רוב הפוליפים אינם כאלו.

האם פוליפים במעי נפוצים? מה גורם להם?

פוליפים הינם דבר שכיח בקרב מבוגרים אשר להם יש סיכוי מוגבר לקבלם, במיוחד כאשר הם מתבגרים. למרות שזה נדיר בקרב גילאי ה-20, מעריכים כי בקרב ממוצע גילאי ה-60 ללא גורמי סיכון לפוליפים יש סיכוי של 25% לפוליפ. לא ידוע מה גורם לפוליפים. חלק מהמומחים מאמינים כי דיאטה עשירה בשומן ודלה בסיבים יכולה להיות גורם מקדים ליצירת פוליפים. בנוסף, ישנם גורמים גנטיים  התורמים להתפתחות פוליפים.

מהם גורמי הסיכון בהתפתחות פוליפים?

גורם הסיכון הגדול ביותר בהתפתחות פוליפ הוא להיות מעל גיל 50. היסטוריה משפחתית של פוליפים או סרטן מעי מגבירים את הסיכון לפוליפ. בנוסף, מטופל עם היסטוריה של פוליפים או סרטן מעי נמצא בסכנה לפתח פוליפים חדשים. ישנם פוליפים נדירים או תסמונות סרטניות אשר נמצאות במשפחות ומעלות את הסיכון להיווצרות פוליפים בגיל צעיר.

האם ישנם סוגים שונים של פוליפים? 

ישנם שני סוגים נפוצים של פוליפים: 1. פוליפים היפר-אלסטיים, 2. אדנומה.  הפוליפים ההיפר-אלסטיים אינם בסיס להפוך לסרטני, אך האדנומה נחשב כמקור לרוב סוגי הסרטן במעי. למרות שרוב האדנומות אינן הופכות סרטניות הדרך הטובה ביותר להבחין בין פוליפ היפר-אלסטי לפוליפ אדנומה הינה בדיקה היסטולוגית של הרקמה.

למרות שאין דרך לדעת אילו פוליפים אדנומים יהפכו לסרטניים יותר, ישנה סבירות יותר גבוהה כי הפוליפים הגדולים יותר יהפכו למוקדים סרטניים. אותם פוליפים אדנומיים הגדולים מאינצ' יכולים כבר להכיל בתוכם מוקדים סרטניים קטנים. מפאת חוסר היכולת של הרופא להבחין מאיזה סוג רקמת הפוליפ, רוב הרופאים יסירו את הפוליפ ברגע בו הבחינו בו במהלך בדיקת הקולונוסקופיה.

איך מוצאים פוליפים?

רוב הפוליפים הם ללא סימפטומים. פוליפים גדולים יותר יכולים לגרום לדם בצואה, אך גם הם לרוב א-סימפטומטיים. לכן, הדרך הטובה ביותר לגלות פוליפים הינה בדיקות סינון לאנשים לא סימפטומטיים. ישנן טכניקות סקירה נוספות: בדיקות דם סמוי בצואה, ביצוע סיגמוידוסקופיה= צפיה בתוך השליש התחתון של המעי, או בדיקות רדיולוגיות כגון: חוקן בריום או CT קולונוגרפיה. אם אחת מהבדיקות הנ"ל מוצאת או מעלה חשד לפוליפ, הרופא לרוב ימליץ על קולונוסקופיה להסרת הפוליפ.

מכיוון שקולונסקופיה הינה הדרך המדוייקת ביותר למציאת פוליפים, מומחים רבים כעת ממליצים על שיטה זו בתור שיטת סינון כך שאם ימצא פוליפ ניתן יהיה להסירו באותה פרוצדורה.

איך מסירים פוליפים?

רוב הפוליפים שנמצאים בעת בדיקת קולונוסקופיה ניתנים להסרה בעת הבדיקה עצמה. ישנן כמה טכניקות הסרה: רובן מערבות הסרה של הפוליפ עם חוט קשיח מעוגל וביופסיה ו\או צריבה של בסיס הפוליפ עם זרם חשמלי. זה נקרא:  כריתת פוליפ. רקמת המעי אינה רגישה לחתכים ושריפות ועל כן ההליך הנ"ל אינו יוצר אי-נוחות. לאחר מכן, בודקים את הפוליפ שהוצא תחת מיקרוסקופ ע"י פתולוג בכדי לבחון את סוג הרקמה והאם היא סרטנית.

אם הוסר פוליפ גדול או שונה בצורתו, או לחילופין הושאר בכדי להסירו בהליך כירורגי- האנדוסקופיסט יסמן את האזור ע"י הזרקה של דיו הודי או פחמן שחור לתוך קיר המעי. הליך זה נקרא קעקוע מעי.

מהם הסכנות של הסרת פוליפים?

הסרת פוליפים (או פוליפקטומה) במהלך קולונוסקופיה הינו הליך שגרתי ללא אשפוז. סיבוכים אפשריים אינם נפוצים אך כוללים: דימום מאזור הפוליפ או ניקוב של דופן המעי. דימום מאזור הפוליפ יכול לקרות באופן מיידי או כמה ימים אחרי וכמעט יכול להיעצר על ידי קולונוסקופיה. נקוב של דופן המעי הינו דבר מאוד נדיר ודורש תיקון ניתוחי.

באיזו תדירות עלי לעבור קולונוסקופיה אם הסירו לי פוליפים?

הרופא יחליט מתי הקולונסקופיה הבאה צריכה להתבצע. התזמון תלוי בכמה גורמים כולל מספר וגודל הפוליפים שהוסרו, סוג רקמת הפוליפים שהוסרו ואיכות הניקיון שנותר במעי אחרי ההליך הקודם. איכות אפקט הניקיון במעי משפיע על יכולתו של הרופא לראות את משטח המעי . אם הפוליפים היו קטנים ושטח המעי נראה היטב במהלך הבדיקה, הרופא לרוב ימליץ על בדיקה חוזרת תוך 3-5 שנים. אם הבדיקה החוזרת לא הראתה חזרה של פוליפים, יתכן ולא תצטרכו בדיקה במשך 5 שנים נוספות. אך, אם הפוליפים היו גדולים ושטוחים, יתכן והרופא ימליץ קולונוסקופיה חוזרת תוך כמה חודשים בכדי לוודא הסרה מוחלטת של הפוליפים. הרופא ידון אתכם על האופציות הקיימות.

מיתוסים על סרטן המעי – מה נכון/ לא נכון?

  1. סרטן המעי הגס (קולורקטלי) הוא "מחלה של גברים" המשפיעה על הרבה יותר גברים מנשים.

לא נכון!! סרטן המעי הגס משפיע על מספר זהה של גברים ונשים. אך, נשים רבות חושבות שזוהי "מחלה של גברים" ועלולות להגיע למצב של חוסר מודעות בנוגע למידע חשוב אודות בדיקות ומניעה של סרטן המעי הגס שיכול להציל את חייהן. (ע"פ האגודה האמריקאית לאנדוסקופיות גסטרו-מעי)

  1. רק נשים מעל גיל 50 אשר חוות תסמינים או בעיות צריכות לעבור בדיקות סינון לסרטן או פוליפים במעי הגס.

לא נכון!! מגיל 50 על כל הנשים והגברים לעבור בדיקות סינון לסרטן המעי הגס אפילו אם הם לא חווים סימפטומים או בעיות.

  1. בדיקת קולונוסקופיה לרוב דורשת אשפוז ללילה אחד בבית-חולים.

לא נכון!! בדיקת קולונוסקופיה כמעט תמיד מתבצעת ללא אשפוז. ניתנת תרופת הרגעה קלה לפני ההליך ולאחר מכן צינור גמיש ורך מוחדר לתוך הרקטום בכדי לראות את תוכן המעי הגס. הבדיקה עצמה בטוחה וההליך כולו לוקח לרוב מתחת ל- 45 דקות.

  1. סרטן המעי הגס הינו הגורם השלישי לתמותה מסרטן בארצות-הברית.

נכון!! אחרי סרטן ריאה, סרטן המעי הגס הוא הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה מסרטן בארצות הברית. כל שנה, 150,000 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס מאובחנים בארה"ב ו50,000 מתים מהמחלה. משוער כי העלאת מודעות ובדיקות סינון יכולה להפחית את התמותה בסדר גודל של 30,000 מקרים כל שנה.

  1. בדיקות סינון לסרטן מעי כוללות: בדיקה דיגיטלית של הרקטום, בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמוידוסקופיה גמישה וקולונוסקופיה.

נכון!! בדיקות אלו משמשות כבדיקות סינון לסרטן המעי הגס אפילו לפני שיש סימפטומים. דברו עם אנשי הצוות הרפואי שלכם לגבי הבדיקות שמתאימות לכם. ההמלצות הנוכחיות לבדיקות סינון הקיימות היום הינן: בגיל 50 גברים ונשים כאחד צריכים לבצע בדיקה שנתית של דם סמוי בצואה, סיגמוידוסקופיה גמישה כל 5 שנים, או 2 קולונוסקופיות מלאות כל 10 שנים.

**חשוב: אם יש לכם היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן המעי הגס, או פוליפים, או קוליטיס אולקרטיב (כיבי מעי) עליכם להתחיל את הבדיקות התקופתיות לפני גיל 50.

  1. סרטן המעי ניתן לרוב למניעה.

נכון!! סרטן המעי הגס ניתן למניעה באחוזים גבוהים. ניתן לגלות פוליפים (גידולים קטנים בדופן המעי) בקולונוסקופיה. הסרת הפוליפים הללו (ע"י ביופסיה או כריתה) מפחיתה באופן משמעותי את סבירות התפתחות סרטן המעי הגס בעתיד.

טיפול בבעיות גסטרו על פי הרפואה הסינית

סובלים מבעיות עיכול? בטן כואבת או נפוחה, גזים, צרבת, עצירות או שלשול, יציאות בלתי סדירות או תופעות בריאותיות מטרידות אחרות? הלוקים בהפרעות במערכת העיכול סובלים הן מההפרעה עצמה והן ממתח ולחץ הנלווים אליה, ופעמים רבות חווים מועקה, תשישות וקושי נפשי. הרפואה הסינית מספקת מענה יעיל ומיטיב להפרעות עיכול ובעיות בריאות בתחום הגסטרו. הטיפול ברפואה סינית נועד להקל על הסימפטומים, ולטפל בשורש הבעיה הגופנית, תוך חיזוק של מערכת העיכול, תמיכה ושיפור התפקוד של מערכת החיסון והטבת המצב הנפשי.

טיפול טבעי בהפרעות עיכול וגסטרו – באילו הפרעות מדובר?

  • מעי רגיז – תסמונת המכונה גם תסמונת המעי הרגיש. התסמינים כוללים כאבי בטן מתמשכים, רגישות ותחושת חוסר נוחות, גזים, מלאות ונפיחות במערכת העיכול, וכן יציאות בלתי סדירות או עצירות ו/או שלשול לסירוגין. אבחנת התסמונת נעשית לאחר שלילה של מחלות והפרעות אחרות כדוגמת צליאק ואלרגיות למרכיבי מזון שונים, טפילי מעיים, מחלות מעי דלקתיות ואחרות.
  • בטן נפוחה ורגישה – תחושת מלאות, נפיחות, כאב בטן או רגישות בבטן הן תופעות המוכרות כמעט לכל אדם. כאשר מדובר בתופעות שחוזרות על עצמן, הן מהוות סימפטום להפרעה כלשהי בפעילות מערכת העיכול, ויכולות להעיד על מחלות מעי דלקתיות כדוגמת קרוהן וקוליטיס, ריפלוקס, שלשולים, עצירות ובעיות אחרות.
  • צרבת – תחושת צריבה שורפת בוושט, באזור בית החזה או בגרון, שנובעת ממעבר של תוכן חומצי מן הקיבה במעלה הוושט. זו עשויה להיות תופעה חולפת, אך היא הופכת לכרונית במצבים שבהם ישנו ליקוי בפעילות של שריר סוגר הקיבה, רפיון של השריר או הפרעת עיכול אחרת. צרבת היא בדרך כלל אחד התסמינים של ריפלוקס.
  • עצירות כרונית – תסמין נפוץ ומעיק במערכת העיכול, שכיח בקרב כ-20% מהאוכלוסייה בחברה המערבית. ההגדרה של עצירות שונה מאדם לאדם וכוללת יציאות בתדירות נמוכה, מאמץ בעת מתן יציאה, יציאה קשה או יבשה ו/או תחושה של חוסר התרוקנות גם לאחר ביקור בשירותים. עצירות מלווה בתחושה לא נעימה ולעתים בכאב, ועלולה לגרום לנזקים בריאותיים שונים במקרה והיא מתמשכת.
  • שלשולים חוזרים – שלשול רגיל איננו מחלה בפני עצמו, אלא סימפטום למחלה שנגרמת על ידי חיידק, וירוס, טפיל במערכת העיכול ועוד. שלשולים חוזרים, או שלשולים ועצירויות לסירוגין, עשויים להעיד על הפרעת עיכול כרונית.
  • מחלות מעי דלקתיות – שם כולל לקבוצת מחלות כרוניות, שהעיקריות בהן הן קרוהן וקוליטיס כיבית. אלו הן מחלות שכוללות גלים של התלקחויות ותקופות הטבה ורגיעה במצב המחלה. הן כוללות דלקות חוזרות ונשנות במעי, כאבי בטן חריפים, בחילות, ירידה בתאבון ובמשקל, יציאות מלוות מלוות בדם או בריר ועוד.

טיפול טבעי בבעיות עיכול ברפואה סינית מתחיל באבחון מקצועי מעמיק ומקיף. האבחון מסייע לאתר את הבעיות ומקורן, ולהתאים טיפול אישי לכל מטופל ומטופל. הרפואה הסינית מציעה למטופלים טיפול שמשלב המלצות תזונה פרטניות, דיקור סיני וצמחי מרפא. כל אלו תומכים במערכת העיכול, מחזקים את מערכת החיסון ומשיבים לגוף את האיזון וכן רגיעה נפשית, שחשובה גם היא במקרים של מחלות עיכול.

הפרעות עיכול אינן גזרת גורל, ואפשר להפסיק לסבול ולהקל על התסמינים – הכאב והמועקה הכרוכה בהן, בעזרת טיפול טבעי יעיל ומיטיב.

למי תוכלו לפנות בפנדה:

פרופ' סטיבן מלניק – מומחה לרפואה פנימית, מומחה למחלות דרכי עיכול ומחלות כבד

גיא פולק – רפואה סינית מסורתית

דייקי גרינברג – רפואה סינית עתיקה

מורן רן – פסיכולוגית שיקומית, נוירופסיכולוגית