גוף ונפש

גוף, נפש – אחד הם = אדם

בבואנו להגדיר "בריאות מהי" בצורה מדויקת ניווכח שיש לבריאות מאפיינים רבים מסוגים שונים.

מהי בריאות ?

הגדרת ארגון הבריאות:

"בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה, ומכילה את היכולת לנהל חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית^"

רבי נחמן מברסלב הגדיר בריאות בצורה הבאה:

"נסה להפוך את מילוי צרכיך הגופניים לחוויה רוחנית".

יש אנשים האוכלים בכדי לאזור כוח ללמוד את דבר האלוהים. אחרים, המודעים יותר לרוחניותם, לומדים את דבר האלוהים על מנת לדעת כיצד לאכול.

הימנע במידת האפשר מלאכול בחפזון. גם בביתך, אל תבלע במהירות את מזונך. האכילה, פעולת קודש היא, ודרושה לה צלילות דעת מירבית".

הרמב"ם :

הרמב"ם השתמש בראשי התיבות של המילה על מנת לתאר בריאות:

ב = בולם

ר = רוגזו

י = יפחית

א = אוכלו

ו = ויגביר

ת = תנועתו

הרמב"ם בתחילה מתאר מצב של קשר הדוק בין מתח / כעס / רוגז / תסכול לבין בריאות תקינה, הוא ממשיך ומהדק את הקשר בין בריאות לתזונה , ומסיים בקשר שבין פעילות גופנית ותנועה לבריאות תקינה.

בגישות הפילוסופיות המזרחיות (הסיניות , ההודיות לדוגמא) –

”אדם צריך לנהל את בריאותו כפי שראש עיר מנהל את עירו…”(צ’ארקה – הרופא שכתב את הטקסטים החשובים ביותר באיורוודה – שמקורה בהודו)
ומאמינים גם ב- “הימנע מהסבל הצפוי בעתיד” – כלומר רפואת מניעה (על כל הרבדים הקשורים לאדם- ולא רק בהסתכלות על גופו הפיזי),
וכמו גם הסינים כמובן שראו בחיבור בין הגוף לנפש חיבור שאין להפרידו.

גם הסינים האמינו ש"יש לטפל בקשה בעודו קל" – כלומר רפואת מניעה, וההסתכלות על האחד השלם מהווה קונספט מרכזי ברפואה שלהם.

כשכל כך הרבה גישות מתכווננות לאותו הנתיב – יש להקשיב וללמוד מהמשותף להן.

אנחנו בפנדה ריכזנו מטפלים שמאמינים שהאדם אינו רק גוף שבו באות לידי ביטוי מחלותיו,

אלא גוף שבו יצוקה נשמתו והווייתו של האדם, ויש לטפל בו בשלמות וכמקשה אחת , ואין להפריד בין גופו לנפשו/ נשמתו/ מסע חייו.

המטפלים ברפואה ההוליסטית בפנדה מגוונים במקצועותיהם, אך המשותף להם היא הראיה השלמה והכוללת של האדם על סך כל חלקיו.

אנו מאמינים כי השגת הבריאות מתאפשרת כאשר פועלים בכל החזיתות ומשיגים את הבריאות לגוף וגם לנפש דרך שיטות הטיפול המגוונות שיש לנו במרפאה.

בברכת בריאות שלמה וטובה לכולכם.